שדה תעופה. אני מסתכלת סביב. הכל שקט. אני שומעת רק את הנשימות שלי ודפיקות הלב. מסתכלת סביב בשביל להיות בטוחה. אני בארץ. מרגישה כבר יומיים את השקט הזה מעורב בשאלה הבועטת מה יהיה המקום של כל השינויים שעברתי במפגש עם המציאות המוכרת בארץ. את חוסר היכולת להבין מה אני מרגישה בקשר לחזרה. מתקרבת למסוע, התיק שלי יוצא ראשון. אני עוד לא מוכנה. לוקחת אותו ומניחה על העגלה שלי. מגלגלת אותה לאט. אני עוד לא מוכנה.





