שלום לכולם, אני מתכננת נסיעה להודו בסוף חודש הבא למשך חודש.
התיכנון הוא לעשות את זה לבד ולאור העובדה שזאת פעם ראשונה חששות רבות צפות להן ואתם מתארים לכם גם את חששות ההורים.
בעיקרון הטיול המתוכנן הוא "מילוי מצברים" ולא מרוץ אחרי הזמן.
אני ממש לא מתכוונת להספיק את הדרום וממש לא מתכננת אפילו לראות חצי ממה שאפשר.
בעיקר גואה באה בחשבון, פחות מעניינים אותי כרגע אתרים היסטוריים ומקדשים (מפאת הזמן) כי אני מאמינה שאחזור לשם שוב למטרה הזאת.
אחרי תקופה לא נעימה החלטתי שזה המקום שהייתי רוצה להתחבר לעצמי ולקבל את החיים החדשים שהכתבתי לי ועדיף שאעשה את זה רחוק מכולם.
2 דילמות עומדות בפניי.
ה-1 היא היכן הכי כדאי לנחות?
אני יודעת שאם אנחת במומביי הדרך תהיה קצרה יותר לגואה וסביר שאפספס הרבה בדרך כי אז כבר לא יהיה לי לאן להמשיך ואני חוששת ש"אבזבז"
את כל התקופה בגואה.
או ה-2 שהיא לנחות בדלהי שרחוקה יותר מגואה ועד שאגיע לגואה אולי אספיק לראות קצת יותר?
לתקופה קצרה כזאת... מה הכי כדאי לעשות ואיך?
באילו אמצעי תחבורה הכי כדאי להשתמש ממקום למקום?
הלחיצו אותי רבים וטובים שמומביי לא הכי סימפטית מבחינת מראות, ריחות והסתגלות... הכנתי את עצמי לגרוע מכל, אבל זה לא מלחיץ בשביל בחורה להיות שם לבד?
אחת הסיבות שהעדפה שלי היא נחיתה בדלהי היא שעד שאסתגל להודו בכללי אולי יהיה לי פשוט יותר במומביי.
ומבחינת לינה... כדאי ליצור קשר עם אנשים כבר מהארץ לימים הראשונים בהודו או שעדיף להגיע לשם ולהתחיל לחפש?
אני מאמינה שהחשש שתיארתי קיים אצל רבים מהנוסעים, אבל אשמח בכל זאת להצעות המלצות או סתם מילה אופטימית שתעודד : )
תודה רבה
מירית
בקשר לחששות זה לגיטימי והגיוני... תתני לזה מקום אבל אל תתני לזה להשתלט עלייך :-)
תפתחי לאנשים חדשים, את בטח כבר בטיסה תכירי ואולי גם בסופו של דבר תבחרי לטייל לבד- יש יתרונות וחסרונות לכל סוג של טיול.
הודו היא בדיוק המקום למילוי מצברים!
כרגע בהתאם לעונה כדאי לך לנחות במומבאי לדעתי ומשם תוכלי להמשיך לגואה. עוד המלצות שלי באיזור הדרום:
האמפי
קודלי ביץ'- פשוט מקום מושלם... תכננתי שם כמה ימים ובסוף נתקעתי שבועיים ובכיתי כשהייתי צריכה לעזוב... אם כבר חוף אז לדעתי זה עדיף על גואה
וכמובן שאפשר עוד דרומה אבל לדעתי בחודש עדיף לא לרוץ ולמהר ממקום למקום רק בשביל לסמן וי... וגם בטח תזרמי עם מה שיבוא לך בטיול אז אין טעם לתכנן מעבר לזה.
בנוגע לאמצעי תחבורה לדעתי הכי כדאי בלוקלים (אוטובוסים מקומיים) שכשמם כן הם, לא קלים :-) אבל זו חוויה. אבל כמובן שאם אין בעיה של כסף ויש בעיה של זמן אז לכי על אופציות אחרות החל מטיסות פנימיות ויש גם אופציה של סליפרים שנפוצים באיזור הדרום (אוטובוסים של תיירים שישנים בהם).
מומבאי לא נעימה בהתחלה כמו כל עיר הודית גדולה אחרת (זה לא כאילו שדלהי עיר אירופאית...), אבל אין לך סיבה להישאר שם לפחות לא בהתחלה, תמשיכי משם ישר ליעד הבא.
והכי חשוב- תהני ותזרמי!
בהצלחה....
היי מירית,
אני מחזקת את מירב,
אני טיילתי לבד בהודו, פעמיים. ההתחלה היא קשה כמו בכל דבר בחיים.... אבל החוויה הזאת מוציאה מכל אדם את הכל!!!! לוב או לרע אבל זאת חוויה מלמדת ועמוקה...
טיול לבד נותן לך את הפרבילגיה לבחור עם מי את רוצה לטייל ולהיות. אני יכולה להגיד לך שבד"כ הודו מסדרת לך טוב טוב את הטיול וגורמת לכל אדם להכיר את האנשים הנכונים בזמן הנכון....
מה שחשוב לי מאוד לציין, עצם זה שאת מטיילת לבד אין זה אומר שאת צריכה להתפשר על האיכות.... אם אנשים לא עושים לך טוב או לא באים לך בטוב אז אל תסעי איתם!!!!!! תפעלי לפי הלב וההרגשה הפנימית שלך.... אם זה מרגיש לך נכון תסעי איתם/ איתן
לגי המקומות.... בכללי ערים גדולות הם קשות לעיכול ולא רק בהודו אלא בכל העולם.
דלהי ומומביי זהות.... שתיהן ערים גדולות ומדהימות שמלאות בדברים מקסימים ומרתקים לראות אך עם זאת הם ערים עמוסות וגועשות ומלאות באנשים, צפיפות ריחות צבעים שלא תמיד טובים לאנשים שזה עתה נחתו בהודו...
את יכולה להתחיל בגואה... (אני עשיתי... מודה פחות אהבתי) ולהמשיך לפי ההרגשה שלך למקומות אחרים....
התקופה שאת טסה בה (סוף ינואר?) זאת העונה של הדרום.... עדיף להשאר באזור אחד כדי לא "לבזבז" זמן רב מידי בנסיעות.
עוד דבר וחשוב מאוד, בהודו עדיף לתכנן כמה שפחות.... התיכנונים והמסלול תמיד משתנה... תני לאמא הודו לסחוף אותך, היא תקח אותך למקומות הנכונים ולאנשים הטובים.... היא תעשה זאת רק אם תפתחי אליה ותסמכי עליה :)
תהני :)))))))))