טכנית אפשרי לעשות את זה בחודש וחצי אבל פיזית ובעיקר נפשית לא נראה לי. הודו ידועה ביכולת שלה להשפיע באופן שונה על כל בן אדם. יכול להיות שבמקום מסוים תמצא את שחשקה נפשך ושם תרצה להשאר, ויכול להיות שמקום אחר יזעזע אותך ומשם תרצה לברוח. הייתי באוקטובר שעבר בצפון הודו לחודש ו"הספקתי" להיות בדראמסללה, רישיקש וגנגוטרי + קפיצה של יומיים לאמריצר. איפה שרציתי להשאר נשארתי יותר. איפה שלא עזבתי. שוב לא בלחץ. הכי הגעילו אותי הישראלים שבכלל לא היו בקטע של הודו שניסו להספיק כמה שיותר. הם חיפשו רק לעשות וי על כל המקומות והאטרקציות שהם קראו באיזה מקום שחייבים לעשות, בלי לנוח לשנייה. זה מבחינתי לא טיול אלא רשימת מכולת מעוותת בלי שום נשמה.
אני הייתי בלדאק ביוני והיה מדהים. לגבי ספטמבר, נראה לי שנעשה קר. תבדוק בפורום. אני פגשתי באוקטובר כמה אנשים שהיו במנאלי ונהנו כי היה להם מזג אויר טוב יחסית. לעומת זאת, פגשתי אחרים שהיו בפראבטי שבוע וסבלו כי ירד כל הזמן גשם. זה עניין של מזל בתקופה הזו.
הבנתי שאני מגעילה :-) היו לי רק ארבעה שבועות להודו, ידעתי שאני לא באה בקטע של רוחניות וכדומה אלא כדי לראות. הייתי במרתון מטורף ולא כדי להספיק דווקא, אלא כי אני כזו, מרתונית. הספקתי אפילו יותר ממה שתכננתי. אישית, פספסתי את אמריצר אבל נחתי בסוף המרתון ברישיקש המופלאה, אם להסתובבויות הבלתי נפסקות שלי ניתן לקרוא "מנוחה". כל אחד ומה שמתאים לו. ואם להתייחס ברצינות לשאלה מעלה: סע עם תוכנית, אל תדבק בה! תגיע ותיכנס לקצב שמתאים לך. מקסימום - יהודו יש נטייה לחזור. אפילו אני, שלא היו לי כוונות, חושבת על זה לפעמים (ודני, מיכל ואחרים פה יעידו על כך :-))
שכחתי לציין שזה גם עניין של אופי!!! חוץ מה אני מעריכה את זה שעשית את הרוב לבד או שהחלפת פרטנרים בהתאם לאיך שאת תיכננת את הטיול (לא הם) ולא היית חלק מחבורה משעממת שרצה ממקום למקום.
שפשוט היה להם קוצים בתחת וברוב חוצפתם הרשו לעצמם להעיר לי באמצע השאנטי. הערות בנוסח: "מה את נשארת ברישיקש? מה יש לך לעשות פה? אני מיציתי ונוסע לווראנסי. אז רבאק סע ועזוב אותי לנפשי, קרצייה. או, "איך את בהודו ולא נוסעת לווראנסי? אני פשוט לא מבין את זה?
אז לכל חולי הנפש שמצאו לנכון להציק לי על השאנטי הנפלא שהייתי בו, יש לי עצה אחת: שחרררררו....ועופו על זה.
ונכון, חשוב לבחור טוב את הפרטנר לטיול או לדעת מראש שניתן ורצוי להיפרד אם מושכים לכיוונים שונים. אני שנאתי את ורנסי מהרגע שרגלי דרכה שם, אז למחרת השארתי שם את חברתי למסע ונסעתי לבדי לרישיקש... אח, איזו הקלה זו היתה
טכנית אפשרי לעשות את זה בחודש וחצי אבל פיזית ובעיקר נפשית לא נראה לי.
הודו ידועה ביכולת שלה להשפיע באופן שונה על כל בן אדם.
יכול להיות שבמקום מסוים תמצא את שחשקה נפשך ושם תרצה להשאר, ויכול להיות שמקום אחר יזעזע אותך ומשם תרצה לברוח.
הייתי באוקטובר שעבר בצפון הודו לחודש ו"הספקתי" להיות בדראמסללה, רישיקש וגנגוטרי + קפיצה של יומיים לאמריצר.
איפה שרציתי להשאר נשארתי יותר. איפה שלא עזבתי. שוב לא בלחץ.
הכי הגעילו אותי הישראלים שבכלל לא היו בקטע של הודו שניסו להספיק כמה שיותר.
הם חיפשו רק לעשות וי על כל המקומות והאטרקציות שהם קראו באיזה מקום שחייבים לעשות, בלי לנוח לשנייה.
זה מבחינתי לא טיול אלא רשימת מכולת מעוותת בלי שום נשמה.
אני הייתי בלדאק ביוני והיה מדהים. לגבי ספטמבר, נראה לי שנעשה קר. תבדוק בפורום.
אני פגשתי באוקטובר כמה אנשים שהיו במנאלי ונהנו כי היה להם מזג אויר טוב יחסית. לעומת זאת, פגשתי אחרים שהיו בפראבטי שבוע וסבלו כי ירד כל הזמן גשם. זה עניין של מזל בתקופה הזו.
הבנתי שאני מגעילה :-)
היו לי רק ארבעה שבועות להודו, ידעתי שאני לא באה בקטע של רוחניות וכדומה אלא כדי לראות. הייתי במרתון מטורף ולא כדי להספיק דווקא, אלא כי אני כזו, מרתונית. הספקתי אפילו יותר ממה שתכננתי. אישית, פספסתי את אמריצר אבל נחתי בסוף המרתון ברישיקש המופלאה, אם להסתובבויות הבלתי נפסקות שלי ניתן לקרוא "מנוחה". כל אחד ומה שמתאים לו.
ואם להתייחס ברצינות לשאלה מעלה: סע עם תוכנית, אל תדבק בה! תגיע ותיכנס לקצב שמתאים לך. מקסימום - יהודו יש נטייה לחזור. אפילו אני, שלא היו לי כוונות, חושבת על זה לפעמים (ודני, מיכל ואחרים פה יעידו על כך :-))
שכחתי לציין שזה גם עניין של אופי!!!
חוץ מה אני מעריכה את זה שעשית את הרוב לבד או שהחלפת פרטנרים בהתאם לאיך שאת תיכננת את הטיול (לא הם) ולא היית חלק מחבורה משעממת שרצה ממקום למקום.
שפשוט היה להם קוצים בתחת וברוב חוצפתם הרשו לעצמם להעיר לי באמצע השאנטי. הערות בנוסח: "מה את נשארת ברישיקש? מה יש לך לעשות פה? אני מיציתי ונוסע לווראנסי.
אז רבאק סע ועזוב אותי לנפשי, קרצייה.
או, "איך את בהודו ולא נוסעת לווראנסי? אני פשוט לא מבין את זה?
אז לכל חולי הנפש שמצאו לנכון להציק לי על השאנטי הנפלא שהייתי בו, יש לי עצה אחת: שחרררררו....ועופו על זה.
ונכון, חשוב לבחור טוב את הפרטנר לטיול או לדעת מראש שניתן ורצוי להיפרד אם מושכים לכיוונים שונים.
אני שנאתי את ורנסי מהרגע שרגלי דרכה שם, אז למחרת השארתי שם את חברתי למסע ונסעתי לבדי לרישיקש... אח, איזו הקלה זו היתה