Categories
ללא קטגוריה

ג’ייפור

ג'ייפור, אחת מהערים המתויירות בהודו ובאסיה כולה; עיר היסטורית, עשירה בתרבות ובאומנות, שדווקא לא מצאה לה מקום בליבם של התרמילאים הישראלים בהודו. האם אתם מוכנים לשבור את הסטיגמה ולהנות מכל מה שיש לעיר ג'ייפור להציע?

מבט על העיר. צילום: צוות האתר

ג’ייפור- רקע

ג’ייפור היא בירתה של מדינת רג’סטאן המדברית, והיא נחשבת לאחד היעדים התיירותיים הפופולרים ביותר בהודו כולה. ג’ייפור ידועה בכינוי העיר הורודה- The Pink City, אבל בתכלס כשתהיו שם זה יראה לכם יותר כמו חום-אדמדם. הצבעים החמים משווים לעיר ג’ייפור מראה של בניה באבן חול והם בעלי משמעות של הכנסת וקבלת אורחים. כיום תושבי ג’ייפור חייבים לצבוע את קירות הבתים החיצוניים בורוד כדי לשמור על מראה העיר, קצת כמו אבן ירושלמית אצלנו.

העיר ג’ייפור הוקמה לפני כ-300 שנים על ידי המהרג’ה ג’אי סינג השני, שעל שמו נקראת העיר. היא כוללת אתרי תיירות מפורסמים ומהווה את הצלע השלישית ב”משולש הזהב” ההודי ג’ייפור- דלהי – אגרה – מסלול תיירותי בן כשבוע שמהווה את תמצית החוויה התיירותית בהודו.

ג’ייפור נחשבת מסודרת ומתקדמת יחסית מבחינת המבנה שלה: רחובותיה המרכזיים רחבים יחסית, עם נתיבים מופרדים והיא מחולקת לרובעים בצורה די מאורגנת. אך הסדר הארגוני של ג’ייפור לא בא לידי ביטוי כשזה מגיע לענייני תיירות- לא תוכלו למצוא בכל ג’ייפור רחוב או רובע מרכזי בו יהיו מרוכזים גסט האוסים זולים, מסעדות תיירים וחנויות, בדומה למיין באזר בדלהי או לערים העתיקות של ג’איסלמר,ג’ודפור וערים אחרות ברג’סטאן.

מרבית המלונות והגסטהאוסים בג’ייפור נמצאים מחוץ לעיר העתיקה ומפוזרים בין שכונות שונות, כך שאין רצף גיאוגרפי ברור עבור תיירים. כדי לחפש גסט האוס למשל, צריך לעבור עם ריקשה בין רחובות העיר ואי אפשר להשאיר את התרמיל בבית חב”ד ולצאת לחפש חדרים במחיר טוב. חוצמזה, שבג’ייפור אין בכלל בית חב”ד. העובדה הזו מקשה במיוחד על תרמילאים שנאלצים להסתמך כאן יותר על מוניות וריקשות ומאבדים דרך כך את עצמאותם, וכנראה שזו הסיבה העיקרית מדוע ג’ייפור לא מוצאת חן בעיניהם של הרבה תרמילאים ישראלים.

ארמון העיר. צילום: צוות האתר

ג’ייפור- עונה מומלצת

מזג אויר בעיר ג’ייפור קשה לאורך רוב השנה. העונה הכי לא טובה לטיול בג’ייפור מתחילה באפריל ונמשכת עד סוף יוני, אז תחילת המונסון. הטמפרטורות בתקופה זו נעות סביב 45 מעלות בצל, ורוח מדברית חמה מכה בפנים. חמסין של יומיים שלושה אצלנו נמשך בג’ייפור חודשיים שלושה. זה לא נעים, בטח בלי מזגן.

מיוני עד ספטמבר זוהי עונת המונסון- עדיין חם אבל יותר נעים.

העונה המומלצת לטיול בעיר ג’ייפור היא חורף, מאוקטובר עד מרץ. בדצמבר מזג האויר ממש מצויין. אל תשכחו שהמדבר מתאפיין בלילות קרים בחורף.

מזג אויר בג’ייפור.

ג’ייפור- דרכי הגעה וטיפים

ג’ייפור מקושרת היטב לדלהי ולמקומות מרכזיים אחרים בצפון הודו.

מדלהי ניתן להגיע בקלות אל ג’ייפור באמצעות רכבת. בכל יום ולאורך כל היום, יוצאות מעל 10 רכבות מדלהי אל ג’ייפור (ולהפך). משך הנסיעה בין 4.5-7 שעות, תלוי בקו. עם זאת מחלקת סליפר (SL) לרוב כוללת רשימת המתנה ארוכה ויש להזמין כרטיסים כמה ימים מראש.
מי שבבעלותו כרטיס סים הודי יכול להזמין כרטיס רכבת באינטרנט ולקבל סמס עם אישור ההזמנה. מחיר כרטיס רכבת נע בין 200-600 רופי, תלוי במחלקה.
רכבת מומלצת אחרת היא אג’מר שאטבדי אקספרס (Shatabdi Ex.) רכבת מהירה שיוצאת מתחנת ניו-דלהי עד ג’ייפור בשעה 6 בבוקר על בסיס יומי, רכבת בכיוון השני, ג’ייפור – דלהי, יוצאת בכל ערב. הרכבת כוללת מחלקת ישיבה מפנקת ומחלקה ראשונה בלבד. שווה להזמין כרטיס במחלקת הישיבה שכוללת כיסאות נוחים וארוחות חמות. כדאי לבדוק מראש אם יש כרטיסים פנויים אך סיכוי טוב גם להשיג כרטיס בתחנה. משך הנסיעה 4.5 שעות ומחירה כ-600 רופי.

אוטובוס מדלהי- אל ג’ייפור נוח גם להגיע באוטובוסים. ניתן להזמין כרטיסי אוטובוס לנסיעה עם חברות פרטיות אצל סוכנים שונים ומשונים במיין בזאר. מוכרים לכם כרטיס לאוטובוס תיירים סלפי/סמי-סליפר (דרגש שינה/כסא נשען אחורנית)- לרוב מדובר באוטובוסים לא נוחים וחלום “אוטובוס התיירים” מתנפץ כשקמים באמצע הלילה ולא מצליחים לראות את הרצפה של האוטובוס מרוב תיקים ואנשים שהנהג אסף בדרך.

אפשרות נוספת לאוטובוס הם הקוים הממשלתיים של רג’סטאן (Government Bus) אשר יוצאים מידי יום מרחבת ביקאנר האוס (Bikaner House) באחד הרחובות הסמוכים לאינדיה גייט בדלהי. האוטובוסים יוצאים משם לאורך כל היום, אל ג’ייפור ויעדים אחרים ברג’סטאן, בתדירות של חצי שעה- שעה עד אוטובוס אחרון בסביבות חצות. מדובר באוטובוסים מפנקים של וולוו ומרצדס, המחירים קבועים, הכרטיס על שמכם והנהג עוצר בתחנות רענון ממשלתיות ומסודרות בדרך. כרטיס נסיעה אל ג’ייפור יעלה בין 300-600 רופי, תלוי בסוג האוטובוס שתבחרו.

בכל דרך שתבחרו, מומלץ להביא בגד חם לנסיעה כי המזגן מקפיא.

ממקומות אחרים בהודו כמו הארידוואר ומנאלי יש קוי תיירים של חברות פרטיות שמוציאים אוטבוס תיירים אל ג’ייפור. כרטיסים קונים אצל סוכני הנסיעות.

מג’ייפור עצמה ניתן בקלות להגיע לכל יעד אחר ברג’סטאן, ברכבת או באוטובוס.

בנייה רג’סטאנית. צילום: צוות האתר

ג’ייפור- התמצאות בעיר

כיוון שאזורי התיירות של ג’ייפור רחוקים ואין הליכה נחמדה שמקשרת בינהם או תחבורה ציבורית שמקרבת את התיירים למרכז העיר העתיקה ולמוקדי עניין, נוצר מצב שתיירים בג’ייפור מסתמכים בעיקר על נהגי ריקשות ממולחים, שלעיתים יציגו את עצמם כמדריכי תיירים לכל דבר. נהג כזה יצמד אליכם למשך זמן השהות שלכם בג’ייפור ויקח אתכם בכל יום לאתרים שונים, חלקם אתרי חובה לביקור כמו ארמונות ומקדשים וחלקם עסקים של קרובי משפחה, חברים, או בעלי עסק אחרים שישלמו לו עמלה אחרי שתקנו או תאכלו אצלם. אמנם נסיעה בריקשה תוך פטפוט קולח עם הנהג היא חוויה בפני עצמה, אך קשה לסמוך על נהג כזה שיקח אתכם במחיר הוגן וקבוע למקומות איכותיים באמת, שהם לא חלק מרשימת מוקדי העניין המובהקים של העיר. בצורה כזו או אחרת- אתם הופכים להיות תלויים בנהג.

אפשרות אחרת היא מונית, לא כזו שעוצרים ברחוב ולנהג אין מונה, אלא מונית שמזמינים ממוקד מסודר. הרעיון רלוונטי לערים נוספות בהודו, ולא רק ג’ייפור. מחיר המוניות קבוע, אין צורך להתמקח, והנהג יקח אתכם בדיוק לאן שאת צריכים, בלי אינטרס שתבקרו בחנויות או עסקים ספציפים. אפשר להזמין מונית דרך אפליקציית UBER– אפליקציה נוחה שמחייבת אתכם ישירות על כרטיס אשראי בלי תשלום ישיר למוקד או לנהג. הרכבים נוחים ואיכותיים, עם מזגן, ניתן לראות במפה היכן המונית ובעוד כמה זמן תגיע. חברה נוספת היא מטרו-קארד שיתקשרו אליכם כשהנהג מתחת למלון שלכם. במקרה כזה נהגי המוניות הם נהגים בלבד, משיב מקום משדר לחברה את מיקום המונית ככה שלא יעשו לכם סיבובים מיותרים. נסיעה במונית מאפשרת לכם בעיקר להשתחרר מהתלות בנהגי הריקשה הממולחים, מהעמלות ומהקשרים שקושרים לכם מאחורי הגב.

ג’ייפור- אטרקציות

ארמון הרוחות וארמון העיר- Hawa Mahal and City Palace
נמצאים במרכז העיר העתיקה של ג’ייפור. ארמון העיר היה מקום מושבו של המהרג’ה של ג’ייפור, הוא נפרש על פני שטח רחב וכולל ארמונות קטנים, גנים ומקדשים. צ’אנדרה מאהל, חלק מארמון העיר, הוסב למוזיאון והוא כולל שלל תערוכות, חלקן מוזרות, של תרבות המהרג’ות, החל מחפצי האומנות שלהם ועד לסוגי הפגיונות שהיו משתמשים בהם על מנת לצוד טיגריסים.

ארמון הרוחות ממוקם בקצהו של ארמון העיר. הארמון המרשים בן חמש הקומות נבנה לפני יותר ממאתיים שנים, וייעודו המקורי היה לאפשר לנשים החיות בארמון להציץ על הנעשה בעיר. ובאמת שישנן כמה תצפיות יפות מהבניין על אתרים אחרים בעיר. בתוך הארמון ישנה חצר פנימית גדולה מוקפת מסדרונות סגורים ומעוצב.

בתוך ארמון העיר. צילום: צוות האתר

מצפה הכוכבים Jantar Mantar
בסמוך לארמון העיר נמצא הג’נטאר מנטאר- קומפלקס הזוי של מבנים גאומטרים שתכליתו צפייה בכוכבים, מעקב, חישובים וחיזוי ליקויי חמה וירח. הוא נבנה בשנת 1728 על ידי מהרג’ה ג’אי סינג, חובב אסטרונומיה מושבע, שהקים בסה”כ חמישה מצפי כוכבים מרג’סטאן עד ורנסי הרחוקה וגם במדיה פראדש השכנה. המצפה של ג’ייפור הוא הגדול והמרשים מבין החמישה; עד היום אסטרולוגים שונים עושים בו שימוש על מנת להמליץ על תאריכי חתונה ואירועים.

ג’אל מאהל Jal Mahal –
ארמון המים, בנוי במרכזו של אגם מאן סאגאר. האגם מלאכותי, ונסכר על ידי סכר של כ- 300 מטרים. האגם מלא מים אחרי עונת המונסון, אז מראה הארמון במרכז האגם מרשים ביותר.

ראג’ מאנדיר סינמה- Raj Mandir
קולנוע ותיק ומפורסם במרכז ג’ייפור, שלאורך שנים רבות נחשב לבית קולנוע הגדול ביותר בהודו. בקולנוע הזה מקרינים רק סרטים בוליוודים ומגיעים אליו רק חבר’ה מקומיים. שווה צפייה!

מקדשים בג’ייפור. צילום: צוות האתר

מקדשים

מקדש הקופים Galta Bagh ומקדש השמש Suriya Mandir
בגבעות שבקצה של ג’ייפור נמצאים מקדש הקופים ומקדש השמש. בראש הגבעה נמצא מקדש השמש, משם ישנה תצפית יפה על העיר. מאחורי הגבעה ישנו גיא קטן שם נמצא מקדש הקופים. האזור מלא בלהקות קופים ובחנויות שלרגלי הגבעה ניתן לקנות שקיות קטנות עם בוטנים. עדיף שלא להאכיל את הקופים ולא ליצור איתם קשר עין של ממש כדי להמנע מנשיכות ובהלה מיותרת. מי מכם שצופים בערוץ נשיונל ג’אוגרפיק ישמחו לדעת שכאן וברחבי ג’ייפור צולמה הסדרה “קופים גנבים”.

גובינד דבג’י Govind Devji Temple מקדש לכבודו של האל קרישנה הממוקם במתחם ארמון העיר. הצלמית של קרישנה הובאה אל ג’ייפור על ידי ג’אי סינג השני מורינדוואן (Vrindavan) באוטר פראדש, שם על פי המיתולוגיה ההודית בילה קרישנה את ילדותו. זהו אחד המקדשים החשובים בעולם למאמינים בזרם הוישנויזם.

Moti Doongari– אחד המקדשים המרכזיים בג’ייפור, לכבודו של האל גנשה. ממוקם על גבעה קטנה במרכז העיר.

בסמוך למוטי דונגארי נמצא מקדש Birla Mandir או לאקשמי נאריאן- מקדש ענק הבנוי כולו שיש. המקדש הוא חלק מאוסף מקדשים שנבנו על ידי משפחת בירלה ברחבי הודו.

במקדש הקופים. צילום: צוות האתר

מבצרים

סביב ג’ייפור ישנם שלושה מבצרים גדולים ששימשו בעבר להגנה על העיר.

מבצר אמבר (Amber Fort)
ממוקם בעיירה קטנה בשם אמר (Amer) כ-10 קילומטרים מג’ייפור (למעשה מדובר במעין פרבר של ג’ייפור). המבצר קרוי לעיתים ארמון, והוא כולל מגוון מבנים והיכלים הבנוים מאבן חול אדומה ושיש. הארמון ממוקם בראש גבעה וכולו מוקף חומות. בין המבנים המיוחדים בקומפלקס המבצר נמצא שיש מאהל (Sheesh)- היכל משובץ באלפי מראות קטנות על הקירות והתקרה. אטרקציה עיקרית במקום הוא לעלות מהעיירה עד המבצר ברכיבה על פיל, כדאי לעשות זאת מוקדם בבוקר כי לרוב עד הצהריים הפילים כבר למעלה.

מבצר ג’איגר Jaigarh Fort –
המבצר שמעולם לא נכבש. נבנה על גבעה במרחק כקילומטר אחד ממבצר אמבר. ג’איגר צופה על ארמון אמבר ונבנה על מנת להגן עליו. ג’איגר הוא המבוצר והמוגן מבין כל המבצרים סביב ג’ייפור, והוא קשור במערכת מעברים תת קרקעיים למבצר אמבר כך שלמעשה אפשר לקרוא להם מבנה אחד. המבצר שימש גם כמפעל ליצור נשק, וכאן נבנה בשנת 1720 התותח הגדול בעולם, שזכה לשם ג’איואנה. אגדות רבות מסופרות על המרחק אליו הגיע התותח בירי היחיד שבוצע בו מעולם.

מבצר נאהרגר- Nahargarh Fort
על פי האגדה רוחו של נאהר סינג בהומיה רדפה את המקום וסיכלה את מהלך הבנייה עד שהוקם במקום מקדש לזכרו. חומות נבנו על ראשי הגבעות והן מחברות בין נאהרגר לג’איגר. מהמבצר עצמו ישנה תצפית על העיר ועל אגם מאן סאגאר. המבצר שימש כסט צילומים עבור הסרט הבוליוודי ראנג דה בסאנטי ב-2006 (מומלץ לצפייה!).

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/86/Amerpalace.jpg/1920px-Amerpalace.jpg

מבצר אמבר. תמונה: Firoze Edassery

ג’ייפור- מסעדות ומלונות

ג’ייפור היא יותר מאוכל רחוב ולאסי. בעיר אפשר להנות משלל מסעדות איכותיות, שיגישו לכם אוכל טעים, הודי או בינלאומי, באוירה טובה. בג’ייפור אסורה מכירה של אלכוהול אחרי השעה 8 בערב. מה עושה מי שעדיין צמא לדרינק אחרי ארוחת ערב? בכל מלון טוב, 4-5 כוכבים, תוכלו להנות מהברים והפאבים, גם אם אינכם שוהים באותו מלון.

אוכל

פאלאדיו- Paladio הוא מקום חדש באווירה מגניבה, שנפתח על ידי בעלים איטלקיה ומעוצב בסגנון רג’סטאני-מודרני. אפשר לשבת בחוץ על מיטות עם כריות ולהנות ממשקאות שונים. האוכל לא יקר, במחיר של כ-300 רופי למנה. המשקאות לא זולים במיוחד אבל סביר בהחלט למטיילים מבוגרים, למטיילים עם תקציב בינוני או למי שמחליט לפנק את עצמו לילה או שניים במהלך טיול תרמילאי.

טרטוריה- Trattoria מסעדת גג שהייתה בבעלות איטלקית ועברה לידיים הודיות. אוכל טעים ברמה טובה, במחירים של 150-350 רופי למנה. שווה במיוחד למי שמחפש הפסקה מאוכל הודי במחיר טוב.

נרו’ס- Nero’s היא מסעדה ותיקה וידועה ברחוב הראשי בעיר- M.I Road. אוכל הודי אותנטי, מנות גדולות וטעימות, לא יקר במיוחד. המסעדה אינה צמחונית- תופעה נדירה בג’ייפור.

באותו רחוב נמצאת גם מסעדת ‘ארובת הנחושת’- Copper Chimney. מסעדה איכותית ותיקה עם אוכל צפון הודי. המחיר לא זול, אבל מצד שני אפילו את מי הברז שהם מגישים אפשר לשתות (מה שנכון לכל המסעדות הנחשבות).

ספייס קורט- Spice Court היא מסעדה צמחונית בג’יקוב רואד (Jacob Rd). תמורת סכום מסויים תוכלו להנות ממזנון אכול כפי יכולתך ולהנות ממגוון מנות, החל ממנות ראשונות ועד קינוחים. בערבים לפעמים מארחים הופעות ומוזיקה מקומית.

במסעדת האנדי Handi תוכלו להתנסות במנות בשריות מהמטבח הצפון הודי. זוהי מסעדה ותיקה ומיוחדת ואפשר לעשות ממנה גם הזמנות משלוחים למלון שלכם.

ג’ייפור מודרן- Jaipur Modern מסעדה איטלקית טובה שנפתחה על ידי חבר’ה ממובאי שהבינו שיש ביקוש לאוכל לא הודי. מסעדה צמחונית.

מלון מפורסם במרכז ג’ייפור הוא ה-  Rambagh Palace– מלון קטן יחסית, של רשת מלונות טאג’ היוקרתיים. המלון היה ביתם של משפחת המהרג’ה שהסבו את הארמון למלון פאר. המלון עדיין בבעלות המשפחה אבל הם לא גרים שם. במלון ישנו לאונג’ בר בשם Steam, מעוצב היטב וקצת יקר אבל זו דרך מצויינת להכנס למלון ולהתרשם מבלי לשהות בו.

Rambagh Palace - Exterior 6

מלון Rambagh Palace. תמונה: רשת מלונות טאג’.

לינה

לינה כאמור יכולה להיות בעיתית בג’ייפור, אין רחוב שבו מרוכזים כל הגסט האוסים ואפשר להניח תיקים ולצאת לחפש חדר שימצא חן בעינכם. נוסף על כך המחיר גבוה, כך שהמחיר לחדר סביר יתחיל מ800-700 רופי. חדרים שיציעו לכם במחיר של 400-500 רופי כנראה יהיו ברמה ממש נמוכה.

היתרון בג’ייפור הוא ה’אוף סיזן’- בטיול מחוץ לעונה מחירי החדרים כולם יורדים עד כ-40% ממחירם בעונה. אבל אם כבר הגעתם עד ג’ייפור ובלאו הכי תוציאו קרוב ל1000 רופי בשביל חדר בינוני, כדאי כבר להשקיע עוד 1000-2000 רופי ללילה ולהתפנק באחד ממלונות הבוטיק- מלונות הריטג’- שהיו בעברם בתי אחוזה מפוארים והוסבו למלונות. ברבים מהם יש בריכה ושירות מפנק. לא זול כמו פושקר אבל חוויה שמומלץ לחוות בהודו לפחות פעם אחת. בכל אופן, זכרו שגם על מחירים של חדרים במלון אפשר להתמקח.

אג’מר רואד (Ajmer Rd.) הוא מקום טוב לחפש בו גסט האוס. אזור האת’רוי (Hathroi) סמון לאג’מר רואד וכולל מספר גסט האוסים שיותר רלוונטים לתרמילאים/

מלון Pearl Palace הוא מלון הריטג’ מוכר אשר נמצא על אג’מר רואד. מדובר במלון הריטג’ זול יחסית, עם חדרים שמחירם בין 800-2000 רופי, עם אפשרות ללון בחדר משותף (דורם) במחיר של כ-200 רופי. האוכל מצויין, יש גג מדליק וזולה יפה וכיפית.

מלון נוסף בטווח מחירים סביר הוא Arya Niwas, במחיר של 1500-2000 רופי ללילה. המלון נמצא ליד תחנת האוטובוסים ובסמוך לטרטוריה שהזכרנו קודם.

מלון Narayan Niwas ממוקם במרכז העיר. מדובר במלון גדול ומפורסם ששווה לבקר גם אם לא מתכוונים ללון בו. במלון יש גן נחמד שמסתובבים בו טווסים ובריכה לתיירים. אפשר להנות מהבריכה, לאכול, לשתות ולהתפנן כל היום תמורת 250 רופי שמשלמים בקבלה. יש גם ספא יקר יחסית (מחירים בערך כמו בארץ).

לא רחוק מנריאן ניוואס נמצא מלון Naila Bagh– מלון הריטג’ נחמד עם הסגנון הרג’סטאני והציורים על הקירות. גם כאן יש בריכה והמחירים לא זולים- סביב 4000 רופי ומעלה לאדם בחדר. עם זאת, המחירים באוף סיזן יורדים משמעותית.

מי שמחפש מנוחה מהעיר הסואנת יכול להגיע לכפר אמר (Amer), פרבר של ג’ייפור הנמצא 10-15 ק”מ מחוץ לעיר. בכפר יש גסט האוס מיוחד  עם 4-5 חדרים בבעלותו של אמן מוזאיקה צרפתי. הגסט האוס Mosaic Guest House הוא מקום שקט עם אווירה רגועה, מומלץ במיוחד למשפחות ולמי שמחפש שלווה. המחירים נעים בין 2000-3000 רופי ובעל הגסט האוס מעביר לפעמים סדנאות מוזאיקה.

עוד בכפר אמר נמצא Kawa Center שם אפשר להנות מהופעות ותכניות תרבות איכותיות שמפיקה בחורה צרפתייה הנשואה לאמן סופי ידוע המנגן על טאבלה. שווה לבוא לראות הופעה, לפעמים מוגשות גם ארוחות ערב.

ג’ייפור- קניות

גייפור היא בירת תכשיטים עולמית. בעלי עסקים רבים מגיעים אליה לסחור באבנים וגבישים וגם עסקים מחו”ל מגיעים אל ג’ייפור כדי לחתוך אבנים. למה דווקא ג’ייפור? אולי כי הודים בכלל, ורגסטאנים בפרט, אוהבים מאד תכשיטים. בכל חתונה ואירוע מיוחד תראו את הנשים עדויות אבנים טובות ותכשיטים מיוחדים, מכף רגל ועד ראש. גם את הגברים הרג’סטאנים תראו עונדים טבעות, שרשראות ועגילים.
נוסף על כך, עם השנים חיתוך אבנים בעולם התייקר וההודים עושים את העבודה בזול, למרות שמדובר בעבודה קשה. האבנים מגיעות מכל העולם ומכל רחבי הודו לבעלי המקצוע האלה.
חשוב לזכור שבמיוחד הרג’סטאנים הם מוכרים ממולחים ומנוסים והיכן שפורחת תעשייה כזו או אחרת פורחים גם הזיופים. אין דרך בטוחה לודא אמינות, גם לבעלי עין טובה, כך שאם בחרתם להשקיע כסף היו עירניים לזיופים ומזימות.

חוץ מתכשיטים, בג’ייפור יש המון ביקוש לכלי בית כמו שמיכות, כריות, כיסויי מיטה ורהיטים עתיקים שונים. גם בדים מיוחדים לא חסר ובוודאי תיתקלו במפעל או שניים בו יראו לכם צביעת בדים ובלוק פרינטינג (Block Printing). ברוב החנויות ניתן להתמקח אלא אם מדובר ברשתות גדולות שהמחירים רשומים על תוית עם בר קוד.

הרובעים בג’ייפור מחולקים לפי נושאים. יש שווקים לעבודות יד, שוק בגדים, שוק תכשיטים, שוק מוצרי בנייה וכו’, לכל רחוב יש ייעוד עסקי משלו (קצת כמו בדרום תל אביב, למי שמכיר). הרבה מהשווקים הללו אינם תיירותיים אבל נחמד לשוטט בהם.

בלוק פרינטינג באחד מבתי המלאכה בעיר. צילום: צוות האתר

ממש במרכז העיר העתיקה נמצאת כיכר באדי צ’ופאד (Badi Choupad)– כיכר גדולה שמצידה האחד נמצא ג’והרי בזאר (Johari) ומצידה השני רחוב Hawa Mahal עם חנויות שתיירים אוהבים. הרחובות הניצבים לג’והרי והאווה כוללים שווקים מקומיים של כלי עבודה וכו’.

בכל קנייה שתעשו מומלץ להשוות מחירים ולהתחיל להתמקח משליש המחיר שמציעים המוכרים. לרוב החנויות, גם אלו הנראות יוקרתיות, אין מחיר קבוע (Fixed Price). כנראה שיקבעו את המחיר לפי הפרצוף שלכם אחרי שישאלו אתכם מה אתם מחפשים ובאיזה תקציב. כדאי מאוד ללכת לחנויות באופן עצמאי ולא דרך נהגי ריקשה שיקחו אתכם למקום עם מוצרים באיכות לא ודאית שיקבלו עליו עמלה. תוכלו לבקש מנהג שיוריד אתכם ברחוב מסוים במטרה לשוטט ולהתרשם ולא במטרה ברורה לקנות תכשיטים או בגדים.

במידה והחלטתם להתחדש באבן יקרה תוכלו בחנויות תכשיטים מסויימות לבקש תעודת איכות. ניתן לשלוח את האבן לבדיקת איכות במעבדה, אך התהליך עלול לקחת מספר ימים. בכל אופן גם אם התהליך מסורבל מידי עבורכם אפשר כן להגיע לחנויות אמינות ובעלות שם, אך שאלת האיכות, בעיקר ביהלומים וזהב, תמיד נשארת. לגבי עתיקות ורהיטים, במקומות רבים עובדים על תיירים שמדובר בפרטי אספנות יחודיים.

מי שמשקיע כסף ורוצה ‘ללכת על בטוח’ מוזמן לבדוק את Jem Palace אשר נמצא בM.I Road. זוהי רשת בעלת סניפים באירופה וארה”ב. את התכשיטים המיוחדים והאותנטיים מעצבים אמנים מכל העולם.

צ’מלי מארקט – Chameli Market הוא שוק תכשיטים מפורסם אליו מגיעים רוב התכשיתנים בג’ייפור. מבחר של חרוזים, אבנים טובות, קריסטלים ואבנים יקרות נמכרים כאן במחירים סיטונאים. במיוחד כאן, הזהרו מזיופים!

ג’יקוב רואד (Jacob Road) הוא אזור טוב לשופינג איכותי בג’ייפור, לא מדובר במוצרים זולים ביחס להודו אבל מדובר במוצרים באיכות גבוהה. בין היתר תמצאו כאן חנויות לכלי בית ועתיקות, בדים ובגדים יחודיים, ברשתות או בחנויות מעצבים, בדים עם הדפסים בטכניקות מסורתיות של בלוק פרינטינג, עבודות יד ולבוש הודי בסטייל אירופאי – סגנון שפונה לקהל ההודיות העמידות.

רויאל טרז’ר- Royal Treasure היא חנות עתיקות עם אוספים יפים, כדאי גם לבוא להתרשם, במקום יש גם בית קפה נחמד. נמצא ממש ליד הספייס קורט.

בתוך העיר העתיקה נמצא Johari Bazaar– שוק מפורסם וצבעוני עם שלל חנויות תכשיטים, סארי מסורתי, בגדים וכו’.

ברחוב הראשי מול Hawa Mahal יש מגוון חנויות בגדים, תיקי עור וכלי בית- כיסויים, כריות, שמיכות וכו’. יש הצגות לתיירים, אל תמסכו על המוכרים שמדובר בעתיקות או מוצרים יחודיים. צריך להתמקח ולהוריד מחירים.

עוד באזור Hawa Mahal נמצאת חנות בשם שיראג (Chirag)- חנות עם מוצרים איכותיים מאד כלי בית, וילונות, פופים, כריות, שמיכות, תיקים שאלים צעיפים וכו’. המחירים לא זולים והמוכרים בחנות קוטפים עמלות לכן מומלץ להתמקח, גם אם מדובר בעבודות יד. הדרך היא לחשוב על המחיר של המוצר בארץ, ולא לקנות אם לא מצליחים להוציא מחיר שנמוך ממנו בחצי.

חנות מומלצת נוספת היא Anand Handicrafts הממוקמת על אמר רואד (Amer Road) מול תחנת משטרה, שווה לעבור כאן בדרך אל או ממבצר אמר. מדובר בעסק בן 3-4 קומות עם מגוון גדול מאוד של מוצרים, כלי בית וחפצי אומנות. בקומה התחתונה ניתן לראות אמנים שונים, ציירים וצורפים. המחירים די הוגנים אבל אפשר להתמקח. ניתן גם לארוז את המוצרים ולבקש לשלוח בדואר לארץ.

אנוקי- Anokhi– עוד חנות שהיא חוויה שלמה. מדובר ברשת מצליחה בהודו ובעולם, ששמה לה למטרה לשמר טכניקות מסורתיות לעבודות יד בהודו ורג’סטאן, החל מהפקת בדים, צביעה ובלוק פרינטינג. לבעלי הרשת מודעות גבוהה לקהילה המקומית- מועסקים בה אמנים מקומיים שמקבלים שכר הוגן וטוב, ומשפחותיהם נהנות מתמיכה כלכלית וחברתית (כמו חינוך והשכלה לילדים) החנויות יפהפיות והמוצרים (בגדים, שמיכות, כריות) באיכות גבוהה ביותר. החנות נמצאת בכיכר KK. ליד החנות ישנו בית קפה אורגני בניחוח מערבי.

בג’ייפור נמצא גם מוזיאון Anokhi Museum of Hand Printing בו מוצג תהליך העבודה עם הדגמות. המטרה שלהם היא ללמד ולהעלות את המודעות וההערכה הציבורית לעבודות יד מקוריות בנוסף לשימור המסורת.

ג’ייפור- סיכום

לא בכדי זכתה ג’ייפור להיות אחת הערים המתויירות ביותר בהודו, אם לא המתויירת מכולן. אמנם מדובר בעיר לא פשוטה עבור התרמילאי הממוצע, אבל ג’ייפור נותנת לכם את האפשרות לצאת קצת מהשבלונה ולהנות מטיול בסגנון שונה- להתפנק במלונות מיוחדים ולהנות מהאוכל המשובח ומהעושר התרבותי שיש לרג’סטאן להציע.

תודה לאנסטסיה טאוטקין שסייעה רבות בכתיבת המאמר. אנסטסיה גרה תקופה של 6 שנים בג’ייפור, והיא בעלת העסק Eyes of India, המתמחה במכירת כלי בית איכותיים בסגנון הודי ורג’סטאני בכל העולם.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *