הודו דרך המכחול

השעה 5:30, אני קם לפני הזריחה בגסטהאוס מפנק אך זול (אני האורח היחידי בו) בעיירה קטנה ברג'סטאן. העיירה כולה מכוסה בערפל של בוקר, אני יוצא מפתח הגסטהאוס ומחכה לג'יפ עמוס בצלמי טבע לאסוף אותי לשמורה כשמטרה אחת לנגד עיניי: לצלם כמה שיותר חיות בר כדי לעשות בארץ תערוכה של ציורי טבע היישר מהודו, לאחר שראיתי את מושא הציורים במו עיני ולא רק במגזין או בטלוויזיה.

לאחר אינספור שעות וימים בשמורות טבע ובתי גידול לא רשמיים של חיות בר, מלדאק ועד קראלה, זכיתי לראות את רוב חיות הבר שציפיתי לראות ומעבר. אך מלך הג'ונגלים של הודו- הטיגריס המפורסם, החיה הלאומית, עוד לא הועילה בטובה לעשות עמי חסד ולהראות את עצמה במקום הנכון ובזמן הנכון, עד לאותו בוקר.

"יצאתי לדרך כשמטרה אחת לנגד עיניי". ציור נמר של אופיר, בהשראת הטבע ההודי 

רוצה להגיע להודו בפסח הקרוב עם קבוצה לא שגרתית?

נכנסנו לשמורה עם הג'יפ, אני, שלושה צלמי טבע הודים וצלם בריטי. אחד ההודים מנחה את המדריך להגיע לנקודה ספציפית בשמורה המוכרת בקרב צלמי הטבע כנקודת תצפית עם אחוזי הצלחה גבוהים וכעבור חצי שעה אנחנו מגיעים לנקודה. באור ראשון של בוקר, על שפת אגם מלא בתנינים וציפורים, משחקים להם בסמוך לשיחים שני גורי טיגריס בני שנה. המצלמות של כולם מתחילות לצלם בקצב של מכונות יריה. "עכשיו רק צריך שהאמא תצא!" קורא אחד הצלמים המנוסים בג'יפ. לא יאמן וכעבור עשר דקות יצאה מבין השיחים האמא.

"המצלמות מצלמות בקצב של מכונות יריה". אופיר מצייר מהתבוננות בטרק 'בריגו לייק' באזור מנאלי

מגיבים אחד לשני, תוססים ופראיים כמו שלא זכיתי לראות טיגריסים או חתולים גדולים בשום גן חיות לפני! במשך 40 דקות זכינו למופע הראווה הזה. כל אותו זמן אני מאושר שלא אחזור לישראל בלי תמונות של טיגריסים.

שמי אופיר בוסקילה, בן 22 מקדימה ואני צייר טבע (wildlife artist ). כך קוראים למה שאני עושה. זהו ז'אנר באמנות שמתמקד בציור של טבע ובעלי חיים. מאז ומתמיד אהבתי טבע ובמקביל גם לצייר ועם השנים גיליתי שיש שילוב קסום בין השניים.

בגיל 17, בעקבות כתבה בעיתון, גיליתי שאחד המאסטרים הגדולים בתחום ציור הטבע גר בארץ. התחלתי ללמוד אצלו מאז ועד היום. אהבתי לציור ולטבע רק הלכה וגדלה ובסיום שלוש שנות שירות צבאי ניסיתי להפוך את התחביב למקצוע. למרבה הפלא זה הצליח!

הצליח להפוך את התחביב למקצוע. אופיר עובד בסטודיו

את הכסף לטיול הגדול הרווחתי ממכירת ציורים, איור ולימוד ציור. כשהגיע העת עליתי על מטוס להודו לשמונה חודשים שמטרתם העיקרית היא לטייל בשמורות טבע ולראות חיות בר שבדרך ככלל רואים רק בנשיונל ג'יאוגרפיק או בגן חיות. התכוננתי לטיול בכך שהצטרפתי לכל קבוצות צלמי הטבע של הודו, התחברתי עם צלמים של נשיונל ג'יאוגרפיק, למדתי  הינדי בסיסית כדי להסתדר במקומות לא מתויירים ,למדתי את השמורות השונות בהודו ומה יש להן להציע (יש בהודו מעל 100 שמורות!) ויצאתי לדרך.

במהלך שמונה חודשים, בין נקודה לנקודה בשביל החומוס (שגם בו צריך לבקר מידי פעם כדי להבין על מה כולם מדברים- מזה ארמבול ומה יש בקאסול ) העברתי את הזמן בשמורות טבע בחיפוש אחר חיות בר מיוחדות וחומר לצייר לטובת תערוכה. טיגריסים, קרוקודילים, ציפורים נדירות, סוסי בר, לטאות כוח, נחשים ודובים הן רק חלק מהחיות בהן נתקלתי לראשונה בטבע בהודו בשמורות מדרום לצפון.

"את הכסף לטיול הרווחתי ממכירת ציורים ולימוד ציור". אחד הציורים של אופיר לאחר טיולו בהודו

לפני חודשיים ובסוף שמונת החודשים של הטיול המופלא הזה חזרתי לארץ למנטור שלי- וולטר פרגוסון. במשך יום שלם ישבנו על מגדירי בעלי החיים, על 8000 התמונות שצילמתי ועל הסקיצות שציירתי במהלך הטיול. לזהות ולעבד את החומרים כדי להוציא לדרך את העבודה על התערוכה הבאה שלי על הטבע בהודו.

תחום אמנות הטבע בארץ מצומצם ולטעמי לא מספיק מוערך כלל. זו אחת מהמטרות שהצבתי לעצמי- לחבר את האנשים ליופי הקסום של הטבע דרך הציורים שלי ולפתח את התחום בארץ. וכך מאז שחזרתי לארץ, בין לימוד ציור לעבודה על ציורים מוזמנים, אני מתפנה לעבוד על התערוכה החדשה שלי שתכלול ציורים ריאליסטים ומפורטים עד לפרטים הכי קטנים של בעלי החיים המופלאים שראיתי .

*על אמנות טבע, טבע בהודו, התקדמות התערוכה ופעילויות נוספות אתם מוזמנים להתעדכן בדף הפייסבוק שלי

אופיר בוסקילה