הקולנוע הבוליוודי הוא חוויה מהממת חושים - לפחות כמו הודו עצמה. מצועצע להחריד, ומרגש עד דמעות. מדור הקולנוע החדש שלנו מסביר לכם על מקור ההתמכרות לבוליווד, וממליץ על סרט שונה בנוף - "הסיפור שלי"
כתיבה: מורן אייזיק-סמוגורה
הקולנוע הבוליוודי הוא שוס. חוויה מהממת חושים לפחות כמו הודו עצמה. נכון, הוא מצועצע להחריד, מרגש עד דמעות (אבל מהסוג שממש פאדיחה שמישהו יראה שמבצבצת לך אחת בקצה העין), צבעוני מדי וחוטא באובר-דרמטיזציה של החיים, אבל אני מודה – התמכרתי.
הפעם הראשונה שלי הייתה בשעת לילה מאוחרת, שהתהדרה בשממה מהסוג הטלוויזיוני. זה עתה התחדשנו בחבילת כבלים וקיבלנו במתנה לחודש את שלל הערוצים, גם ההזויים שבהם, בחינם.
כמו כל דבר שעלול להפוך לתחביב לא בריא, הפעם הראשונה הייתה "עליהם". אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. התחלתי ב"מה זה הדבר הזה?" עברתי ל"אוי זה קורע", "איזו מוסיקה מגניבה" ו"אויש, נו, באמת, זה מה זה לא אמין", וסיימתי בבכי פלוס קריאות "אבל למה? למהההה? היא אוהבת אותו, למהההה"?!?!
כמו כולם, גם אני התחלתי עם הסרט "אום שאנטי אום". לא קלאסיקה, אבל עשה את העבודה. מאז התגלגלתי לאינספור סרטים מרטיטי לב ומנענעי אגן, ומיותר לציין שערוץ בוליווד HD נשאר איתנו לנצח נצחים. קנו אותי בזול.
אין ספק שחוויית הצפייה האולטימטיבית היא כזו שמערבת כרטיס בעשרה רופי, אולם קולנוע מאובק ופופקורן מתוק מדי אי-שם בבומבי, אבל גם להתרווח על הספה וליהנות מכך שיש כתוביות זה אושר גדול. אם יש לכם ארבע שעות פנויות מהחיים, אשמח שצתפו בסרטים שאני עומדת לספר לכם שהם האהובים עלי.
– KAHAANI "הסיפור שלי"
דלתות היציאה משדה התעופה של קולקטה נפתחות, ומתוכן נפלטת החוצה אישה בהריון מתקדם, כשהיא מיוזעת ומותשת. הסצנה מוכרת, היינו שם… מאות נהגי מוניות וריקשות צובאים עליה, מושכים לה את התיק, צועקים לעברה "מאדאם, מאדאם" ומהספה בא לך לצעוק "למה לא הלכת ל-pre- paid"?
האישה הזו, כך יתברר בהמשך, היא גם גאון, וגם השחקנית הטובה ביותר בבוליווד כיום. שמה הוא וידיה באלאן.
על רקע נופי קולקטה העצלים, המאובקים, אך החגיגיים לקראת ה"דורגה פוג'ו", מגלמת באלאן בדיוק שאין כמוהו את דמותה של וידיה באגשי, אישה שהגיעה לקולקטה מלונדון, לחפש אחר בעלה הנעדר, ארנב, שנשלח מטעם עבודתו למשימה בעיר ומאז נעלמו עקבותיו.
התחנה הראשונה של וידיה היא תחנת המשטרה המקומית, לשם היא מגיעה להגיש דו"ח נעדרים. לא במפתיע, תלונתה מתקבלת באדישות מופגנת ואופיינית על ידי הקצין האחראי, המפטיר לכיוונה שמרדף שווא אחר בעל שברח מאשתו ההרה לא נמצא ממש בראש מעיניו. לגב' בגשי, הנחושה בדעתה להתחקות אחר עקבות בעלה, יש שאיפות אחרות. היא מסתייעת בראנה, שוטר מקומי צעיר, והשניים יוצאים למסע גילויים שמוביל אותם אל נבכי המודיעין ההודי, מסתורין הסמטאות של קולקטה, ואל עולם שכולו תככים, מזימות, בוגדנות ופיגועי טרור בניצוחו של הטרוריסט החמקמק מילאן דמג'י.
הסרט "הסיפור שלי", שביים סוג'וי גוש, הוא סרט דרמה מצוין וסוחף עם סוף מפתיע שיוריד לכם את הלסת לרצפה. מבין סרטי הז'אנר הבוליוודי הנפוצים, בולט סרט מאד בייחודיותו. זהו סרט דל תקציב אך מבריק, שצולם ברחובות קולקטה האותנטיים ולא בסט ייעודי, ללא ניצבים ושחקני מעטפת, אלא בטכניקת "צילום גרילה" (שמערבת את הרחוב כפי שהוא בצילום).
מלבד ההצצה להווי הרוחש והגועש של קולקטה, הנמצאת בהכנות הקדחתניות ל"דורגה פוג'ו" מחד, ולחיי היומיום האיטיים של מערב בנגל מאידך, מתקבלת כאן יצירה שבמידה רבה היא קריאת תגר על חברה שנשלטת על ידי גברים ומעצימה את דמות האישה בסיפור. וידיה באלאן, שאף זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על משחקה בסרט, היא הבחירה המושלמת לתפקיד זה ואין זה פלא שהסרט הפך בתוך חודש מהקרנתו לשובר קופות מסעיר.
שחקנים: וידיה באלאן, פראמבראטה צ'טרג'י, נוואזודין סדיקי, דריטימן צ'טרג'י, אינדרניל סנגופטה, סאסואטאן צ'טרג'י, דרשאן ג'אריואלה
לפני שאתם רצים לרכוש את ערוץ בוליווד HD, קבלו טעימה. הטריילר הרשמי של "הסיפור שלי" –