חמישה דברים לעשות בקאסול

כתיבה: שניר נגולה | עריכה : סיגל קריב

קאסול זה הבית! וזו בטח לא הפעם הראשונה שאתם שומעים את זה. הכפר הזה תפס אותי כבר בפעם הראשונה שהגעתי אליו, ומאז אני חוזר אליו שוב ושוב.

יש משהו ביופי הטבעי של עמק פרוואטי, באנשים המיוחדים, ובמיקס של התרבות ההודית והישראלית, שגורם לקאסול להרגיש באמת כמו בית.

אז לרגל פתיחת העונה בצפון, וכדי שגם אתם תבינו על מה אני מדבר, אספתי לכם חמישה דברים שחובה לעשות כשאתם בקאסול: 

1. לאכול במומו על הגשר

בכל פעם שאני מגיע לקאסול, גם אם זה אחרי 15 שעות נסיעה מדלהי, הדבר הראשון שאני עושה, הרבה לפני שהורדתי את המוצ'ילה מהגב, הוא לאכול בדוכן הקטן-גדול הזה, של המומו על הגשר. אין, לא היה ולא יהיה מומו כמו המומו על הגשר של קאסול.

למי מכם ש(עדיין) לא יודע מה זה מומו, אלו למעשה כופתאות מאודות, סוג של דים סאם, שמאוד אופייניות לאזור טיבט, נפאל וצפון הודו. מכל אלה שאכלתי בחיי, המומו על הגשר ללא ספק מנצח.  

ואני מתכוון למומו המקורי מקורי, זה שהעגלה שלו חונה על גדת הנהר. הדוכן מציע מומו ממולא בעוף או בירקות, ומתלווים אליהם רוטב טחינה-בוטנים ורוטב חריף נהדרים, שביחד יוצרים טעם בלתי נשכח.

המומו המפורסם על הגשר

2. חג בבית חבד קאסול 

בית חב"ד בקאסול הוא חלק בלתי נפרד מהנוף התרמילאי בכפר, כבר מעל 15 שנים. אם אתם שומרי כשרות או מסורת, זו כמובן תחנת חובה בטיול שלכם, אבל גם אם אתם חושבים שאין ביניכם ובין מסורת שום דבר, בית חב''ד קאסול הוא משהו מיוחד. הוא נותן הרגשה של ביחד, של שייכות ואהבה, מתובלים בחיספוס קאסולי משובח.

לצוות בית חב"ד פה יש חיבור טבעי אלינו התרמילאים. למה? ובכן האגדה מספרת שהרב של בית חב''ד היה בעבר תרמילאי קאסוליסט בעצמו (אבל לא שמעתם את זה ממני...).

בית חב''ד קאסול, נחשב לבית החב"ד הכי חזק בהודו ואחד מבתי החב''ד הטובים לתרמילאים בעולם. בכל שבת, מאות ישראלים גודשים את המקום, ובחגים המספרים כפולים ומשולשים.

חג בקאסול הוא חוויה יוצאת דופן, והאווירה פה ממש מחשמלת. אני יודע שלאכול גפילטע פיש בשולחן עם המשפחה זה נחמד, אבל לשתות ולרקוד על השולחנות עם מאות קאסוליסטים זה קצת יותר.

וחוץ מזה, איפה עוד ייצא לכם לחגוג בסוכה שהסכך שלה עשוי מגנג'ה?  

בית חב״ד נוסעים להתארגן. על סכך

 ״איפה עוד ייצא לכם לחגוג בסוכה שהסכך שלה עשוי מגנג'ה?״ בית חב״ד קאסול

3. טיול על גדות הנה

 כן, אני יודע שסטלנים לא אוהבים את המילה טיול. ובכל זאת, הנהר של קאסול הוא פנינה של טבע עוצמתי ומרגיע שנמצא ממש לידכם. תחצו את הגשר מקאסול ותטיילו לכם בכיף על הגדה. תעצרו איפה שבא לכם ותשאפו את האוויר הנהדר הזה שמתנפץ מהמים, או תשאפו דברים אחרים. זה גם בסדר.

אני ממליץ לפנות בגשר שמאלה, ולצעוד דרך צ'לאל עד הכפר קטגלה. מקטגלה תוכלו לחצות את הגשר ולשוב בנסיעת אוטובוס קצרה לקאסול.

4. מעיינות חמים

יש לפחות ארבע בריכות של מעיינות חמים בקאסול. אחד משפחתי בצומת של מרכז הכפר, עוד אחד בחווה הממשלתית הסמוכה לבית חבד, אחד בגסט האוס של טאג'י, ויש גם אחד מאולתר ממש בצד השני של הנהר.

האחרון פתוח וחינמי, והשאר במחיר שווה לכל נפש. כולם אגב, שואבים את המים מנביעה טבעית שעל גדת הנהר.

האמינו לי, טבילת בוקר בבריכת מים חמים טבעיים תעשה לכם את היום הרבה יותר טוב :)

5. קפיצה למניקראן

אם נמאס לכם לשבת במאמא קפה, וגם עשיתם את כל מה שציינתי מעל, הגיע הזמן לבדוק מה יש בסביבה. מניקראן הוא כפר שוקק וקדוש להינדים ולסיקים, שממוקם ארבעה קילומטרים מקאסול.

תמצאו בו מקדשים סיקים והינדים חשובים, מעיינות חמים, שוק אותנטי ונוף יפה, כיאה לכפר בעמק פרוואטי. תיירים לא ממש תמצאו פה, ורובם ככולם של העולים לרגל לכפר, הם הודים. אפשר להגיע לפה בהליכה קלה מקאסול, או בנסיעה קצרה באוטובוס/מונית.

מניקראן מאד מפורסמת במעיינות החמים שלה, שנחשבים למעיינות עם סגולות מרפא. גם פה יש כמה מעיינות חמים, והם גדולים יותר (וגם חמים יותר...זהירות!) מאלה שבקאסול, אז אם הגעתם עד לפה, אל תשכחו להביא איתכם מגבת.

״שוק אותנטי ונוף יפה״, מניקראן

זהו, עכשיו אתם כבר מומחים לקאסול. תעופו על הטיול שלכם, ואל תשכחו לספר איך היה!

לבלוג של שניר

צוות הודו סי או אי אל