החקלאות הקלאסית שונה עד מאוד מהחקלאות המודרנית, הן בשיטות הגידול והן בכמויות היבול. מספרים בלתי נתפשים של חקלאים הודים מתאבדים מדי שנה, אז מה הם הגורמים לכך ואיך אתם יכולים לעזור?
"החקלאות היא כמראה של החברה, של הערכים שלה ושל סדרי העדיפויות שלה".
אמירה ידועה זאת צלצלה באוזניי כאשר קראתי עוד ידיעה על כך שב-2015 בחבל מראוואדה (Marahwada) בהודו, התאבדו כ1,000 חקלאים על ידי שתיית חומרי הדברה. זה עוד נתון המצטרף לסטטיסטיקה לפיה כ270 אלף חקלאים הודים התאבדו מאז 1995. לשם הפרופורציה זה מספר התושבים של העיר חיפה כיום.
את הכתבה על חבל מראוואדה והחקלאי רג'אבהו, קראתי במהלך ביקור שעשיתי בסוף 2015 ברחבי הודו במטרה לסייע לחקלאים שמעוניינים לקדם חקלאות אורגנית וביודינאמית.
היו לי הרבה שיחות מעניינות עם המארחים שלי אודות מצב החקלאות בהודו וההקשר החברתי. רבים אמרו שההודים כיום מנסים להיות הכי מערביים שאפשר ולכן מאמצים את ה"שפע" שהמערב מציע ללא הבחנה. כך קורה שחקלאים שעד לא מזמן עסקו בחקלאות מסורתית, קונים בעזרת הלוואות זרעים מחברות זרעים מערביות. איתם הם חייבים לקנות חומרי הדברה מתאימים וכאשר מופיעה בצורת או שינוי סביבתי אחר, המערכת החקלאית שלהם אינה יציבה ופשוט קורסת. השלב הבא הוא שהחקלאים אינם יכולים להחזיר את ההלוואות שלקחו והלחץ נהיה כל כך גדול עד הסוף המר.
משלוח חומרי הדברה
כשם שהטרגדיה קשה, כך מרתק לראות את היוזמות בהודו שמקדמות חקלאות אורגנית וביודינאמית. ביודינאמיקה היא גישה אתית, רוחנית ואקולוגית לחקלאות וגינון. בשיטה זו לא משתמשים בחומרי הדברה, קוטלי עשבים וקוטלי מזיקים אלא רוצים ליצור מערכת אקולוגית בת קיימא המייצרת מזון עשיר, בריא וטעים. מערכת חקלאית שתעמוד בפני עצמה ותשרת את הטבע והאדם כאחד.
קומפוסט ביודינאמי
הקרן לאגרו היסטוריה אסייתית מציינת שבהודו כנראה נכתב הספר הראשון על חקלאות אורגנית (400 לפני הספירה) ומין הראוי שחברה בעלת ידע כל כך נרחב במדע החיים תעמוד בראש המגמה האורגנית בעולם.
כאן בדיוק המקום לראות את החיבור המרתק בין המסורת ההודית העתיקה ובין הגישה הביודינאמית לחקלאות באירופה של שנות ה20 – בשתיהן נמצאת ההבנה שהטבע הוא שלמות פיסית ורוחנית ועל האדם לחפש דרכים לעבוד בהרמוניה עם החוקים שלו. בשתיהן רואים שלכל סימפטום ומחלה שאנו פוגשים, יש מקור שנוכל לטפל בו בעזרת פעולות מונעות ולא רק כתגובה מטפלת.
לירון וחברים מכינים תכשירים ביודינאמיים
כיוון שהיריעה קצרה, חשבתי שהדרך הטובה להכיר את החקלאות הביודינאמית וגישות נוספות לחקלאות אלטרנטיבית תהיה דרך הרשימה הבאה של פרויקטים פעילים (למי שרוצה לקחת חלק, ישנן דרכים שונות ביניהן התנדבות במקום, רכישת מוצרים ותרומה כספית):
1. דרך הארקו – פרויקט של קרן ננאדי לחיזוק אוכלוסיות כפריות וחקלאים. במסגרתו נשתלים מטעים רב שכבתיים מעל מטעי הקפה, כך שלחקלאים יש יותר מקורות מזון ופרנסה. המערכת האקולוגית מחוזקת והקפה נמכר בסחר הוגן ישירות לבתי קפה וקלייה באירופה ובמזרח – כך יש רווח כפול לקהילה.
2. כפר פרוטו וילג' – כפר אקולוגי הודי צעיר המקדם מודלים של עשיה כפרית בת קיימא כמו: חקלאות ביודינאמית, אנרגיה מתחדשת, בנייה אלטרנטיבית ועוד.
3. איגוד לחקלאות ביודינאמית וחוות באיקאקה – מקדמים הכשרות בחקלאות ביודינאמית לחקלאים מקומיים ומייצרים תכשירים ביודינאמיים- חומרים כמו "הומאופתיים" לחיזוק אדמה, צמחים ובע"ח.
4. חוות נאוודניה– של וואנדנה שיווה הידועה. מקדמת שימור זרעים מקומיים, מקדמת זכויות נשים וחקלאות אורגנית ועוד.
כל אחד מהפרויקטים האלו לחוד וכולם יחד מעלים שאלות חשובות לגבי התזונה שלנו, החברה שלנו והדרך שבה אנו עובדים עם הטבע- זה מצד אחד מסע של שינוי שאנחנו כחברה צריכים לעבור ומצד שני מסע אישי שכל אדם באשר הוא צריך לעשות.
מתרגלים ריקוד הודי בפרוטו וילג'
אם חקלאות פחות מדברת אליכם, לפחות תפסיקו להתמקח כשאתם קונים תוצרת חקלאית כלשהי. הכי גרוע שיכול להיות הוא שתיעקצו בחמישה שקלים..בשבילכם זה גרושים ובשבילם זה עוד אוויר לנשימה.
הכותב: לירון ישראלי ממרכז אדמה חיה, בישראל – מרכז להכשרה ביודנאמית וייצור תכשירים ביודינאמיים.
מוזמנים לצור קשר בכל שאלה: adama.biodynamic@gmail.com