מג’ייפור באהבה: הכל בגלל תכשיט קטן

כתיבה: אלעזר בן לולו | עריכה: סיגל קריב

הרומן של דורין עם תכשיטים, החל מגיל שמונה בערך, כשנפתחה לראשונה חנות חרוזים במרכז ירושלים. מיד, היא הוקסמה מהצבעים, מהצורות ומהליך הכנת תכשיטים. "יחסיי האהובים עם החרוזים ליוו אותי בכל שלב בחיי, תיכון, צבא, לימודים. באופן משעשע ולא מוסבר, תמיד מצאתי את עצמי עובדת בחנות חרוזים מכינה (חורזת) תכשיטים. כשלמדתי צילום, לא יכולתי באמת לעזוב את החרוזים, הרגשתי שזה מחייה את היצירתיות שלי בצילום".

להודו דורין הגיעה לראשונה בקיץ 2015, בהיותה בת 27, ואחרי שהספיקה כבר לפתוח את העסק שלה "דורין תכשיטים". "טיילתי בהודו חודש וחצי וחשתי רגשות מעורבים", היא נזכרת: "הלכלוך, היחס לנשים, המראות והקולות של הודו לא היו תמיד קלים לעיכול. תכלס, נהניתי, אבל במטוס חזרה לישראל כבר קבעתי שלשם לעולם לא אחזור". אולם, מילים לחוד ומציאות לחוד.

יחסי אהבה עם חרוזים. ״דורין תכשיטים״

הודו כהשראה

מאז אותה טיסה חזרה לישראל, היא כבר הספיקה לפקוד את הודו כבר שבע פעמים, כמעט כל שנה. היעד ברור –  לייצר קולקציה חדשה של תכשיטים, לקבל השראה ולהגדיל את מחשבות היצירה. כך היא מתארת את שלבי העבודה: "השלב הראשון בתהליך הוא בחירת פלטת הצבעים של אותה עונה, אני לרוב עובדת אינטואיטיבית. ההשראה מגיעה ממקום בו אני נמצאת גיאוגרפית, מהצבעים שמרכיבים את הסביבה בה אני נמצאת, מהטבע –  והכי פשוט, ממה שרואות עייני, עם מה אני נפגשת".

״לרוב עובדת אינטואיטיבית״ מיצירותיה של דורין.

מקור ההשראה של דורין היא ג'ייפור, העיר הוורודה, בירת רג'סטאן, הנודעת במדבריותיה ובתרבות מפוארת של המהראג׳ות, המלכים, מעמד אצולה והמון עושר שמתבטא בסגנון לבוש, ארכיטקטורה מרתקת וכמובן שפע של מלאכת יד. ג'ייפור היא ממלכת אבני החן ומקום מפגש פורה ויצירתי לטיילים, מעצבי תכשיטים ואוהבי הטקסטיל מכל העולם. בג'ייפור מתנהל חלק גדול מתהליך חיתוך וליטוש האבנים מה שמושך אליה המון מתענייני אבנים החל מחובבנים ועד לאספנים ולמעשה היא מהווה נקודת סחר באבני חן ובאבנים יקרות.

קצת על אבני חן

"כשאני מגיעה לג'ייפור, הדבר הראשון שאני עושה הוא חיפוש אחר פלטת הצבעים שלי באבני חן. החיפוש אחר אבני חן הוא מרתק – אבני חן, כשמם כן הוא, תפקידן למצוא חן". למעשה, אבני חן, מסבירה דורין, הן מינרלים שהתגבשו בפנים כדור הארץ. ישנם מינרלים שונים בטמפרטורות שונות בחלקים שונים בכדור הארץ. לאבני החן מאז ומעולם ישנו ייחוס תרבותי המתקשר למעמד וסטטוס חברתי לדוגמת לאפיס לאזולי  – שתמיד תתקשר למצרים, לרוחניות ולמעמד אצולה.

"העבודה עם אבני חן היא מרתקת", היא מציינת, "ראשית מנעד הצבעים הוא מהפנט. לכל אבן יש גוון משלה –  טורמלין ירוקה לא דומה לגרנט ירוק או לפרידות. במהלך השנים, צברתי ניסיון ואני יכולה להבחין בדקויות הגוונים. מלבד הפרטים הטכניים על כל אבן (צבע, משקל, קשיות, בהירות, ברק) לכל אבן יש אנרגיה שמחזיקים בה. זאת אולי תחושה אינדיבידואלית אבל היא קיימת. אבני חן, מלבד יופיין, נודעות ביכולות הריפוי שלהן ובאנרגיה שהן אוצרות בתוכן –  שזה בפרט נושא מרתק. תהליך בחירת האבנים מערב רגש ואינטואיציה כיוון שהאבנים מקרינות אנרגיה, זהו התהליך האהוב עליי, כי אבן היא כמו קסם של אור בצבע מוקרן החוצה.

״אבן היא כמו קסם של אור בצבע מוקרן החוצה״. מיצירותיה של דורין

״הזכות לעבוד בהודו, לחפש חומרי גלם, להתבונן בה, להתפעל, להעריץ ופשוט לקבל אותה כמו שהיא מאפשרים לי יחסים יצירתיים ופוריים, מחדדים בי את יכולת ההתבוננות ומאפשרים להודו להיות חלק מהחיים שלי. אני מרגישה ברת מזל לעבוד וליצור בסביבת עבודה חייה ומחייה, בהודו הכל יכול לקרות והכל אפשרי, גם הקסם המופלא שנקרא חיים".

לעמוד של דורין >>>