מי הברז של דלהי הם המים הכי פחות ראויים לשתייה בכל הודו. מי מובילה במדד עם מים בריאים ואיכותיים?
כתיבה: שי צ׳רני | עריכה: סיגל קריב
כל מי שטייל בהודו בוודאי מכיר את האזהרות החוזרות ונשנות "לא לשתות את המים מהברז!" בוודאי חלקכם הקפדתם לסגור את הפה בזמן המקלחת ההודית? כן כן, אנחנו יודעים שעשיתם זאת – כי גם אנחנו נעלנו את הלסת בכל חפיפה. ובכן, תשמחו לשמוע שאתם לא משוגעים. מחקר חדש ומדאיג שנערך על ידי הרשויות ההודיות, שם את מי השתייה בכותרות וקובע, כי מדובר בבעיה לאומית.
מסתבר, כי מי הברז של העיר מומבאי הם הטובים והבריאים ביותר לשתייה מבין כל הערים הגדולות בהודו! במקום האחרון במדד מדשדשת ניו-דלהי. המחקר נעשה על ידי משרד הבריאות ההודי ונערך בין 21 הערים הגדולות ביותר בתת-יבשת, כאשר בכל עיר נלקחו מספר רב של דגימות.
מתוך הדגימות שנלקחו ב-21 הערים הגדולות, מי השתייה ב-15 ערים שונות בהודו נמצאו לא ראויים לשתייה, נתון כואב ועצוב להודים, אשר רובם נשענים על מי הברז כמקור חיים. יש לומר, כי על פי אמנות בינלאומיות זכות הגישה למי שתייה, הינה זכות אנוש יסודית.
לאור תוצאות המחקר העגומות, התבטא שר המסחר ההודי ואמר: "אנו עובדים על מחקר הדגימות במטרה לשפר את איכות המים ולהעניק לתושבי הודו ולאנשיה מי שתייה נקיים ואיכותיים, דבר אשר הינו זכות יסוד בסיסית. אסור להפוך את הנושא הזה לנושא פוליטי, מדובר בחיי אדם."
נתון כואב ועצוב להודים, אשר רובם נשענים על מי הברז כמקור חיים
עוד ניתן לומר על המחקר, כי בכל עיר נלקחו מספר דגימות שונות מאזורים שונים, וכי אין אף עיר אשר הצליחה לצלוח את המבחן על פני כלל אזוריה. נתון עגום בפני עצמו. לאור תוצאות הבדיקות מעוררות החשש והחרדה, שר המסחר הוסיף שהפיכת מי השתייה לבטוחים לשתייה היא מטרה לאומית.
עם זאת, יש החוששים מפרסום תוצאות המחקר ומאמינים כי הוא יצית מאבק פוליטי. לפיכך, השר שב והדגיש כי אסור להפוך את העניין לפוליטי ופופוליסטי. הוא מצהיר כי צריך לפעול בכל המישורים באשר הם בשביל לשפר את איכות המים ולהפוך אותם לראויים לשתייה, בכל הערים ואף מחוצה להן. בשביל לעשות זאת, הורה השר כי דגימות יילקחו באופן תדיר וכי הממשלות המקומיות יראו תכניות ברורות לשיפור איכות המים בשטחיהן.
אנו נאחל להודים כי יקבלו גישה למי שתייה בריאים ומרווים. ולכל המטייל בהודו – בינתיים, לפחות, עדיף להמשיך ולשתות מי מינרלים.