על קצה המזלג: מטיילי הימצ’אל פארדש הולכים לאכול

 

טאלי (thali)

עדן מוזס, בת 31 מתל אביב: טאלי הוא המאכל המסורתי והידוע של הודו. את המאכל הזה תוכלו למצוא בכל מקום, גם אם לא מופיע בתפריט בבירור, תוכלו לבקש. זוהי בעצם מנה המורכבת ממספר מנות הודיות, משתנה לפי המקום. מקבלים אורז נקי ו-2 קערות: "אלו גובי" – שזה תפוח אדמה וכרובית ברוטב הודי. "דאל" – עדשים ברוטב מתובל וטעים. בנוסף תקבלו קצת ירקות חיים, צ'אפטי ולפעמים גם רוטי. (רוטי זה מעין צ'אפטי פריך). ההודים לא יפספס להגיש לכם גם קערת חריף קטנה וברוב המקרים תקבלו גם "קרד" שזה יוגורט אותו ההודים נוהגים לאכול ויש האומרים שזה כדי להקל על החריפות.

הטאלי המשובח אצל "ליליז קפה" באולד מנאלי. צילום: עדן מוזס

 

מלאי קופטה (malai kofta)

 נטלי יצחק בת 23: מלאי קופטה זה קציצות תפו"א וגבינת פאניר (גבינה הודית) מצופות בפירורי לחם ומטוגנות. בנוגע לרוטב אין חד משמעיות. כל מקום זה משהו אחר! אבל הטעם שלו יחסית מתקתק, רוטב אדום מתובל היטב. זו המנה שהכי אהבתי, כי היא טעימה בטירוף וגם כי בהודו לא אכלתי בשר והוא נתן לי הרגשה של קציצה (לא בשרית) של אמא.

 

מלאי קופטה, קציצה ברוטב מתקתק. צילום: אמיתי טל

 

אלו פראנטה (aloo parantha)

תמר, בת 24 ממבשרת ציון: מאכל מקומי טעים וטוב  – מזכיר בצורתו ובטעמו את המלאווח התימני, ההבדל הוא התיבול– והתכולה. את הפראנטה אפשר לבקש ללא כלום, אך נהוג לבקש עם "אלו" – שזה תפוח אדמה, והם כבר יידעו לשים בפנים גם קצת בצל ותבלינים. מקבלים את הפראנטה בדרך כלל עם רוטב אדום חריף בצד. יש למצוא את המנה בכל מסעדה ובהרבה דאהבות בדרכים/דוכני רחוב.

 

אלו פראנטה, סוג של מלאווח הודי. צילום: אמיתי טל

 

בגסו קייק (bhagsu cake)

 שירלי ג'אן, בת 24 מחדרה: בגסו קייק זהו קינוח הדגל של דרמסלה – או ליתר דיוק של בגסו. תוכלו למצוא אותה במסעדות או במכולות של דרמסלה ומקבלים אותה בתוך קופסת קרטון זהובה. זו בעצם עוגה דחוסה מחמאה וביסקוויטים ומלמעלה יש שכבת שוקולד קשה- חום או לבן. אני מאוד אוהבת בגאסו קייק ,כי תמיד לפני העלייה מבגאסו לדרמקוט ,הייתי קונה את הבגאסו קייק האורגינלית, עוגת בגאסו (מגוון בטעמים) ואוכלת לפני או תוך כדי העלייה,זה היה ממתיק כל הזמן את העלייה הזו.

 

שירלי חוגגת יומולדת עם עוגת הבאגסו המקורית.

 

קאדאי פאניר  (kadai paneer)

טל, בן 28 מרמת גן: זאת קערת קסמים מלאה בפאניר, שזאת גבינה הודית קשה בתוך רוטב אדום עם עגבניות, פטריות ובצל מבושלים. עדיף לאכול את זה עם butter naan  (נאן זה צ'אפאטי גדול, כמו לאפה דקה) ואם אתה ממש רעב אז גם אם אורז. אני אוהב את האוכל הזה כי הוא מגיע כל כך יפה תמיד, אפשר לאכול אותו עם הידיים ואיכשהו מתאים לאכול אותו בכל שעה ביום. קסם!

קאדאי פאניר. צילום: אמיתי טל

 

 

בריאני (biryani)   

ג'ני לוין, בת 24 מחדרה:  ביריאני זה אורז מתובל עם כל מיני ירקות, אגוזים ולפעמים אפילו פירות!! המנה מוגשת כמו הר של אורז כשבתוכו תמצאו הפתעה של רוטב וירקות.יש גם מנה המוגשת עם עוף ויש אחת גם עם ביצה. אבל גם בלי זה פשוט עושה חגיגה בפה ולא מרגיש כמו סתם אורז. מנה יפה משביעה וטעימה!!

"לא כמו סתם אורז" ביריאני. צילום: ג'ני לוין.

 

מומו (momo)

סיגל קריב: מומו זה מאכל טיבטי המוגש ברחבי צפון הודו.  המומו הכי מפורסם וטעים שאני אכלתי הוא זה שנמצא בגשר של קאסול, עוד לפני תשע שנים הוא היה ידוע כמומו הכי טעים שיש, אך גם כיום הוא נמצא באותו המקום ועם אותו טעם נהדר. אבל תוכלו למצוא מנות מומו מצוינות לא רק שם, כמעט בכל מסעדה יש למצוא מומו צמחוני/לא צמחוני, מטוגן/מאודה. וגם יש לא מעט דאהבות/דוכני רחוב רק של מומו.  מנה לא כבדה וטעימה מאוד.

 

מומו צמחוני. המומו הקלאסי נראה קצת יותר עגול בצורתו. (המנה המוצגת בתמונה הוגשה במסעדה שהיא לא טיבטית)  צילום: אמיתי טל

 

בנופי פאי

"עופי על הבנופי" – מורן נאור, בת 31 מתל אביב: בנופי הוא אחד הקינוחים הפופולריים של הודו. מקור השם הוא שילוב של בננה וטופי – אבל בהודו זה ללא הטופי. זוהי סוג של עוגה, המורכבת מבננה וריבת חלב (אמור להיות ריבת חלב אבל הרוב משתמשים בסירופ חלב מרוכז), ביסקוויטים לשכבה העליונה הקשה ומעל מפוזרים פרורי קוקוס. הרבה ממליצים על הבנופי של פאפו מוושישט.

 

הבאנופי אצל פאפו מוושישט, אותו מכינה אישה הודית בשם סינפול – מדי יום ביומו. צילום: סיגל קריב.

 

סאמוסה (samosa)

אמיתי טל: מאכל הודי מוכר וידוע הנמכר בדרך כלל בדאהבות/דוכני רחוב, אך גם במסעדות. זהו מאכל מטוגן, בצק פריך מבחוץ – ממולא בכל טוב: (ירקות משתנים, אך בדרך כלל אותם דברים) עדשים, תפוחי אדמה, אפונה, כרובית, בצל ותערובת תבלינים הודיים – בדרך כלל חריפה. מנה טעימה בטירוף, מותר להתפנק בה מדי פעם. (מטוגנת בשמן עמוק אז לא להגזים…)

 

הסאמוסה המוגשת באולד מנאלי. צילום: אמיתי טל

 

סנדביץ' אצל הנפאלי באולד מנאלי

סיגל קריב, בת 31 מהגליל העליון: סנדביץ' נשמע לכאורה כמו מנה פשוטה ולא מיוחדת, אבל מי שמתפנק בבוקר בסנדביץ' של הנפאלי, מתמכר וחוזר לאכול אצלו כל בוקר. הלחמניות הטריות (גם לבנות וגם חומות), ויש לו אבוקדו, חביתה, גבינת יאק, טונה, גבינת שמנת, ירקות טובים והוא תמיד מפנק בכמויות.

סנדביץ' אבודקו- חביתה אצל הנפאלי.צילום: אמיתי טל

 

מנאלי סוויטס  (manali sweets)

אמיתי טל, בן 25 מאלון הגליל:  אחרי המלצות חמות משלושה מקורות שונים (בעלת מסעדה וגסט האוס, מוכר חלילים מקומי וסוכן נסיעות ידוע ומצליח באזור), על דאהבה/קונדיטוריה הודית מקומית בשם "מנאלי סוויטס" , החלטתי למרות הגשם והעייפות, לרדת לניו מנאלי ולהביא לי ולחברים משהו מתוק ואותנטי. המקום נמצא בין סמטאות ניו מנאלי – אך קל מאוד למצוא אותו כי כל מי שתשאל יידע לכוון אותך. מבחוץ המקום נראה כמו דאהבה שגרתית, אך כשנכנסים מעט, מגלים עולם שלם של מתוקים מקומיים מכל הסוגים, גבינות, קינוחים, מטוגנים –  והכל נעשה במקום. למרות שהמקום ידוע בשמו ונמצא באזור יחסית מתויר, המקומיים לא ממש מדברים אנגלית  – כך שכנראה לא מגיעים לשם הרבה תיירים לא מקומיים. מומלץ בחום לטעום את כל הסוגים, המחירים סבירים והחוויה בלתי נשכחת.

* ראו הוהזרתם: אם תנסו להבין ממה עשוי כל ממתק, המוכר יעדיף לתת לכם לטעום מאשר לנסות לענות על כך באנגלית, שימו לב לא לשבוע רק מהטעימות! (אני אישית שבעתי וקניתי בכל זאת…)

 

ממתקים הודיים אותנטיים. צילום: אמיתי טל

 

סוויט ג'יזס  ((sweet jesus

אמיתי טל: קינוח יחיד ומיוחד המוגש רק במקום אחד ברחבי הודו – באולד מנאלי, "סאן שיין קפה" (במרפסת הירוקה). זוהי בעצם מנת מומו מתוקה – מומו מטוגן וממולא בשוקולד ואגוזים, מוגש על מצע של סירופ חלב מרוכז. מקבלים 5 יחידות. מנה טעימה, לא מתוקה מדי ובמינון מדויק. המלצה: יש להכניס את המומו במלואו לתוך הפה. אל תתעסקו איתו כי הוא רך ומתפרק, אל תחצו אותו, פשוט תאכלו אותו בביס.

סוויט ג'יזס. ניתן למצוא את הקינוח המהולל אך ורק במסעדת "סאן שיין קפה" באולד מנאלי. צילום: אמיתי טל

 

 

 

 בתאבון!