68 שנה למחאה השקטה של יוצאי הודו

כתיבה: אלעזר בן לולו | עריכה: סיגל קריב

ב-1951, בעקבות גילויי גזענות ואפליה כלפי הקהילה ההודית מצד השלטון הישראלי והרבנות הראשית, יצאה הקהילה ההודית במחאה שנקראה "המחאה השקטה". בעקבות המחאה, פנה ראש ממשלת הודו דאז אל בן גוריון, בבקשה להחזיר את העולים מהודו אל ארץ מולדתם. זוהי למעשה המחאה החברתית הראשונה בישראל הזועקת לחוסר שוויון וקיפוח מוסדי. למעשה, טרם המחאה ניסו ההודים ליצור קשר עם הרשויות אך ללא מענה. אנשי המחאה כתבו מכתבים לרשויות בארץ ובקשו שחור על גבי לבן –  זכויות, ביטול של מנגנוני קיפוח, זכאות לדיור שווה, ולקבלת תנאי בריאות הולמים וכו'. כלי תקשורת פרסמו את זעקת העולים ועוררו סערה ותגובות קשות בקרב מנהיגי ציבור. המפגינים פתחו בשביתת שתיקה שמאז נקראת "המחאה השקטה". אחרי חמישה חודשים של מחאה, בן גוריון הסכים להחזיר אותם להודו.

למרות שאחרי שחזרו להודו, הם נרדפו והוכשלו בכל דרך כנקמה על מחאתם, היו ראשי המחאה דמויות נערצות. בעיקר כי הוכיחו עמידה איתנה על עקרונות.  

ב – 6.12 בעשר בבוקר, קבוצת פעילים, בני הדור השני והשלישי ליוצאי הודו בישראל, התקבצו ברחוב לילנבלום פינת נחלת בנימין בתל אביב. הם הגיעו כדי לזכור ולהזכיר את מחאת עולי הודו בישראל. עטופים בבגדים מסורתיים, קראו המפגינים קטעי עדויות של עולי הודו הראשונים שסבלו מאפליה ואי-שוויון ממסדי. הדוברים, זה אחר זו, דיברו בכאב אבל גם בגאווה: גולן צריקר הנחה, הסופר והמוציא לאור של ההוצאה לאור "קמודן מוכדם" אליעז דנדקר הרצה על המחאה, גבע פארי (פעיל חברתי, יזם עסקי ואמן) דיבר על הסטריאוטיפ הקשה של ישראלים על הודו ומי הם בני ישראל. בר אווסקר יצחק (פעילה חברתית הודית) קראה ספוקן וורד חריף ומצחיק בשיר "אוכל הודי".  אילנה שזור, עורכת הספר "אמא הודו אבא ישראל", דיברה על חלום והגשמתו ביחסים שבן מדינה לאזרחיה, ונטלי ברוך, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית, נשאה דברים על מחאות בתקופות שונות.

לזכור ולהזכיר את מחאת עולי הודו בישראל

"השנה בחרנו לאחד מאבקים עם אחיותינו ואחינו למאבק – המזרחים והקהילה האתיופית כדי לתת את מלוא הכבוד למוחאים של הדור הקודם ולתת תוקף למחאות שלנו כיום", כתבו המארגנים בהזמנה והזמינו את רחל גיל יוסף, שסיפרה על המציאות ממנה סובלים בני העדה האתיופית כיום. "אמנם חלפו השנים, אך מסתבר שלא הרבה השתנה, כי מה שהם עוברים לא שונה מאוד ממה שעבר על עולי הודי בישראל בשנת 1950", מספרת שזור ומוסיפה: "היה כואב לשמוע את רחל גיל יוסף מדברת על הכאב של הצעירים יוצאי אתיופיה שנרדפים ולא פעם נפגעים על ידי המשטרה סתם. היה עצוב לראות, עד כמה רבים בחברה הישראלית לא מבינים את הסבל המתמשך שליווה את קליטתם בארץ. היה מזעזע לראות עד כמה, גם אנשים שהגיעו ממדינות מזרחיות, מגלים גזענות אל יוצאי אתיופיה. מבחינתי, המהלך של לקיים באורח קבע את סיור ההוקרה שמציין 68 שנה לאותה מחאה מופלאה –  שנעשתה ברוח מהטמה גנדהי –  היא הקבוצה המארגנת, שמביאה דרך חדשה של מעורבות חברתית של ילידי ישראל שכבר לא מתביישים במוצאם ורוצים שכל הישראלים יכירו את הקהילה".

במכתב שהגישה לאחרונה נציגה מהדור החדש של יוצאי הודו לעיריית תל אביב, היא ביקשה להנציח באמצעות שלט את ה"מחאה השקטה" במקום בו התרחשה ההפגנה ב-1951. חצי שנה אחרי הבקשה, ועדיין, כך לפי המארגנים, הפנייה לא נדונה בוועדת השמות ושלטי הזכרות של העירייה. "החשיבות הגדולה של ההוקרה למחאה השקטה היא הגאווה שהצעירות והצעירים הישראלים מהודו חשים בדור הראשון בארץ", מספרת שזור. "אותם צעירים מהדור החדש של יוצאי הודו, שמקיימים בשנתיים האחרונות אירועים לקידום קהילת הבני ישראל מהודו. אחרי שהסיפור "אמא הודו, אבא ישראל" התפרסם, ובעקבותיו המחאה השקטה נחשפה לראשונה בסדרה "מעברות", אנשים הזדעזעו. ביוזמה של הדור החדש, המלידה בחג ט"ו בשבט נכנסה ללוח השנה העברי.

בעקבות ספר זה, המחאה השקטה נחשפה לראשונה בסדרה "מעברות"

״מלידה״ זהו טקס אותו נוהגים לקיים חברי קהילת ״בני ישראל״ ההודים. במהלך הטקס פונים לאלוהים ולאליהו הנביא ומבקשים ברכה ושפע. כמו כן אוכלים ״מלידה״ – זהו מאכל המורכב מסולת ופירות.

בשנה הבאה בט"ו בשבט 2020 , הדור החדש יזם מלידה ארצית שתשודר ברשת. הדור החדש מקווה להתאחדות כלל הקהילה כדי לקיים 70 מלידות בשידור חי ברשת. כולנו מקווים שהמטרה שלהם תצליח וסוף סוף תהיה הכרה בקהילה דרך טקס ה"מלידה", בדומה ליום ה"מימונה" של יוצאי מרוקו ויום ה"סיגד" של יוצאי אתיופיה".

"קם לו דור חדש ששם לו למטרה להעלות לקדמת הבמה את האישים הבולטים של הקהילה בכל כיכר ורחוב, לשים דגש לתרבות הכל כך עשירה שלא קיימת כאן כלל", אומר גולן צריקר, מנחה האירוע. "המחאה השקטה הייתה בושה למדינה הצעירה שלא יכולה להתמודד על קהילה גאה, שאמרה חוזרים להודו. כל כך חשוב שעיריית תל אביב תכיר את המחאה, עיר המחאות צריכה להוביל את הקריאה הזו, זהו חלק מהריפוי של כלל תושבי ישראל, רק כי כך שעסקנו בעבר, אופשר לנו להכניס את המלידה ההודית ישראלית אל לוח השנה העברי. אחרי 70 שנה הגיע זמן הודו".