מיכל בניה
היי מירית,
אני מחזקת את מירב,
אני טיילתי לבד בהודו, פעמיים. ההתחלה היא קשה כמו בכל דבר בחיים.... אבל החוויה הזאת מוציאה מכל אדם את הכל!!!! לוב או לרע אבל זאת חוויה מלמדת ועמוקה...
טיול לבד נותן לך את הפרבילגיה לבחור עם מי את רוצה לטייל ולהיות. אני יכולה להגיד לך שבד"כ הודו מסדרת לך טוב טוב את הטיול וגורמת לכל אדם להכיר את האנשים הנכונים בזמן הנכון....
מה שחשוב לי מאוד לציין, עצם זה שאת מטיילת לבד אין זה אומר שאת צריכה להתפשר על האיכות.... אם אנשים לא עושים לך טוב או לא באים לך בטוב אז אל תסעי איתם!!!!!! תפעלי לפי הלב וההרגשה הפנימית שלך.... אם זה מרגיש לך נכון תסעי איתם/ איתן
לגי המקומות.... בכללי ערים גדולות הם קשות לעיכול ולא רק בהודו אלא בכל העולם.
דלהי ומומביי זהות.... שתיהן ערים גדולות ומדהימות שמלאות בדברים מקסימים ומרתקים לראות אך עם זאת הם ערים עמוסות וגועשות ומלאות באנשים, צפיפות ריחות צבעים שלא תמיד טובים לאנשים שזה עתה נחתו בהודו...
את יכולה להתחיל בגואה... (אני עשיתי... מודה פחות אהבתי) ולהמשיך לפי ההרגשה שלך למקומות אחרים....
התקופה שאת טסה בה (סוף ינואר?) זאת העונה של הדרום.... עדיף להשאר באזור אחד כדי לא "לבזבז" זמן רב מידי בנסיעות.
עוד דבר וחשוב מאוד, בהודו עדיף לתכנן כמה שפחות.... התיכנונים והמסלול תמיד משתנה... תני לאמא הודו לסחוף אותך, היא תקח אותך למקומות הנכונים ולאנשים הטובים.... היא תעשה זאת רק אם תפתחי אליה ותסמכי עליה :)
תהני :)))))))))
