דר , מורה ליוגה ויובל ראובני, מדריך טיולים, זוג קסום עם קטנצ׳יק בן שנה וחצי, ארזו את הפקלאות ויצאו יחד למסע בהודו כמשפחה – כשזו הפעם השלישית בפועל של ההורים. יובל הוא מדריך טיולים ומסתבר שגם כתב מופלא, מתאר את החוויה המשפחתית, וגם איך לא, תוך כדי הטיול הם מתעדים הכל בוידאו ועורכים בצורה מקצועית - כך שבכל פרק נוכל להנות מסרטון אחר. קבלו את הפרק הראשון בו נוחתת המשפחה בדלהי
כתיבה: יובל ראובני | עריכה: סיגל קריב
הודו איננה זרה לנו. כל אחד מאיתנו ביקר בה בעבר בנפרד.
יצאנו, זוג שמאוהב בחיים. היא מורה ליוגה ואני מדריך טיולים, לחקור את הזוגיות שלנו במסע על אופנוע ב-2016.
ארבעה חודשים בהם חווינו את הודו מהחופים והשקיעות של גואה, דרך מרכז היבשת הפחות מוכרת ועד הרי ההימאליה המושלגים… המון עליות ומורדות (תרתי משמע) שחיזקו את הזוגיות שלנו.
התפקידים היו מאוד ברורים: דר מנווטת ואני נוהג. כל אחד ביצע את התפקיד שלו ברמה הגבוהה ביותר והבנו שאנחנו צוות מנצח.
ראינו בשדה התעופה משפחה שנסעה לטייל בהודו עם הילדים ולאחד מהם קראו מנו שזה נוח בהינדי (כן, הסיפור של תיבת נוח קיים גם במסורת ההינדית) הזיכרון נשאר לנו בלב והיה ברור לנו שבהזדמנות הראשונה נצא גם אנחנו למסע משפחתי מתישהו.
הרבה מים עברו בגנגס מאז שחזרנו לארץ. דר התפתחה מאוד בתחום היוגה באזור שבו אנחנו גרים ואני הספקתי לטייל ולהדריך בכל הארץ וברגע שנילאי נולד החלטנו שכאשר יגיע לגיל שנה וחצי עוזבים הכל טסים. אז ביוני 2019 כשנילאי בן שנה וחצי יצאנו לעוד סיבוב לממש את החלום. הפעם היה אלמנט נוסף למסע- אנחנו לא זוג הרוכב אל השקיעה, כי אם משפחה עם זאטוט בן שנה וחצי ואת האופנוע החליפה עגלה, כזאת שמתקפלת לקחת ON BOARD.
חוזרים להודו כמשפחה ובענק!!!
״משפחה עם זאטוט בן שנה וחצי ואת האופנוע החליפה עגלה״
אחרי התכנון שלקח חודשים ארוכים ועבודת הכנה פיזית ונפשית הגיע הרגע. חודש וחצי של חיסונים במרפאת ״מור למטייל״ הרצליה, טיולים עם הכלבות עם מנשא טיולים – כדי להתרגל לרעיון שאני סוחב את ה – MINI ME שלי על הגב, כי הרחובות בהודו לפעמים נראים כמו טיול ג'יפים לנחש צמא בנגב (מי שלא מכיר ממליץ בחום) .
זהו, אנחנו הכי (חושבים שאנחנו) מוכנים להיפגש עם הודו שוב והפעם + 1 . לקחנו טיסה של ״אייר אינדיה״ שזו טיסה ישירה לדלהי וכל אחד רשאי לקחת 2 מזוודות. במילים פשוטות זוג יכול לקחת 100 קילו להודו!!! אז העמסנו מלא ציוד בכל זאת יש ילד… לחשוב שב- 2006 כשחזרתי להודו טסתי עם תיק צד ובו דרכון, תחתונים ומברשת שיניים (כי יש בהודו הכול) …החלטנו שאת המסע שלנו נפרסם ונתעד מכמה סיבות.
הודו לימדה אותנו בעבר להעניק.
יש לי ידע רב אודות תת היבשת. ידע מעניין ומיוחד, שהשפיע רבות עליי (יובל) שכותב את שורות אלו, לטובה. חשוב לי להפיץ אותו הלאה.
התרמילאי מהזן החדש לדעתי קצת מפספס את הודו – אחרי שירות צבאי, אנשים רוצים להתפרק.
ת'אמת מבין גם אני הייתי שם. "ימי ספורט", מסיבות, סאשנים לתוך הלילה ושהכול בזול זה אחלה!
אבל רגע אחינו…יש כאן תרבות מטורפת לנגד עיניך, למה שלא תכיר, תלמד אולי זה ייתן לך דבר או שניים לחיים.
אולי דרך הבלוג שלנו, תרמילאים יעיזו קצת לצאת מאזור הנוחות ולהכיר תרבות בועטת הזויה ומיוחדת.
הודו שינתה פניה, פעם זה היה המזרח הרחוק, המלוכלך, המסתורי והלא מוכר. היום הודו היא מעצמה עולה שיודעת לספק למבקר בה איזה סגנון טיול שיבחר. התרמילאים יכולים "להתכלב" משך חודשים בכיף, משפחות יכולות להעביר עונה שלמה על חוף ים עם קהילה ישראלית, גני ילדים, בתי ספר והאוכלוסייה בוגרת יכולה להתפנק בריזורטים יוקרתיים של 5 כוכבים ולטייל עם נהג ומדריך צמוד בעלות של צימר בצפון ללילה בגליל התחתון.
הודו השתנתה, היא נגישה לכולם, תגדיר מה אתה רוצה והיא תספק!
אז בשנים האחרונות המון מגלים את הודו. וראינו שכשרוצים לראות סרטונים עם מידע עדכני בעברית על יעדים שמכוונים למטייל בהודו – אין!!! הבנו שאנחנו בטיול שלנו ניצור את המידע על הודו HD בעברית "ולתפארת מדינת ישראל". יצאנו לדרך עם הרבה רעיונות וסימני שאלה – אבל יצאנו.
"הודו שינתה את פניה פעם זה היה המזרח הרחוק המלוכלך המסתורי והלא מוכר. היום הודו היא מעצמה שיודעת לספק למבקר בה איזה סגנון טיול שיבחר."
הנחיתה הייתה בדלהי, חדורי מטרה, להכיר, לצלם לערוך סרטונים להיות אבא, אמא, לנסות למצוא רכב, לא לתת לקבצן לגעת לנו בילד – הנה אנחנו כאן בהודו. לא משנה כמה פעמים תנחת תמיד היא תדע לכפכף אותך טוב טוב. הסתובבנו בדלהי ארבעה ימים במטרה לחפש וואן שיהיה המפקדה\ משרד נייד שלנו. צילמנו את המקום שמסמל את הכניסה לתת היבשת יותר מכל שער הודו.
אם זו לא הייתה הודו הייתי מסיים את דבריי ואומר שהגענו ואנחנו לבד נגד העולם. אבל בהודו אין נגד…אז אנחנו כאן.
אבא, אמא וילד – מוכנים להתמסר להרפתקה חדשה שתיכתב בספר החיים שלנו. וזה הזמן אולי לספר קצת רקע אודותנו…
אני יובל ראובני, בן 36, מורה דרך מוסמך ומדריך טיולים. את תשוקתי לייצר נדודים והאהבה לראות ולגלות את העולם זכיתי להפוך למקצוע. מכירים את העבודות החלומיות הללו שאתם שומעים שאנשים עושים?
אז אני בהחלט חושב שאני אחד מאותם ברי מזל!!! זכיתי להיות צלם אווירי בדרום אמריקה, מצויד במטוס פרטי, טייס וגב כלכלי של חברת סטארט-אפ. רכבתי מעל שמי ברזיל. הכרתי את התרבות המנהגים והשפה. אחחח הבירות, הבשר, הקרנבל ברחוב הקרנבל ארטיסטיקו (של בתי הספר לסמבה) הקרנבל על החופים (השמח והמטורף מכולם) אבל למרות שהפרות בברזיל היו טעימות, התרבות שמגדירה את הפרות כקדושות קסמה לי יותר.
אז שוב מצאתי עצמי בהודו, רוכב על אופנוע ושואל לאן. החלטתי שיצר הנדודים בהחלט מקצוע ראוי! חזרתי לארץ, נרשמתי לקורס מורה דרך ובזה אני עוסק מאז. זכיתי להדריך קבוצות צעירים, קבוצות גמילאים, ועדי עובדים, תיירים ולספר אודות יופיה המיוחד של ארץ הקודש.
ארץ ישראל יפה! ארץ ישראל יפה מאוד!!!
אין ספק שזו עבודה חלומית, אבל הודו לא מפסיקה לקרוא לי בחלומות, במפגשים עם אנשים, בזיכרונות. זכיתי בזוגיות מיוחדת. דר ואני בעלי אותו סוג דם. קצת כדוריות אדומות, הרבה כדוריות לבנות ששומרות על מערכת בריאות תקינה וכל הכדוריות שטות בנהר של מסאללה חריף ומבעבע.
דר היא מורה ליוגה ואמא מספר אחת!!! כשאומרים אמא במשרה מלאה- זאת היא!!! הלביאה שלי מאז הלידה צמודה לילד וכשהיא לא שם אני שם! אין ספק שזה פוגע בהכנסות התא המשפחתי אבל במאזן רווח – הפסד, ההחלטה שלנו הייתה שילדנו יהיה צמוד אלינו בשנים הראשונות.
הודו תפסה אותנו חזק. למה? אולי כי דרך פשטותם של הדברים בהודו, מצאנו את עצמנו מסופקים יותר מההוויה הרגעית שלנו ביקום שמשתנה בלי סוף ומוביל את כולנו לתוך חור שחור של … די!!!! הודו – פשוט, נוח וכיף.
״אבא, אמא וילד – מוכנים להתמסר להרפתקה חדשה שתיכתב בספר החיים שלנו״
ב-2012 טיילנו בנפרד ברחבי הודו לפני שהכרנו, ב- 2016 רכבנו שם יחד על אופנוע. איך עושים את זה עם ילד?
החלטנו שפשוט עושים! יוצאים למסע, מתכננים כמה שיותר טוב ומאמא אינדיה כבר תהיה עימנו. זוכרים שאני מדריך טיולים? זה אולי הזמן לספר גם שיש לי תואר בגיאוגרפיה ולימודי מזרח אסיה מטעם אונ' ת"א. תכננתי לנו מסע לפנתיאון. כזה ששוב…אתם שומעים על זוגות שעשו כזה דבר אבל לא מכירים אותם באמת.
מוזמנים להצטרף למסע שלנו ולהכיר אותנו ואת הודו הקסומה.