היהדות טומנת בחובה המון מנהגים ורעיונות יפים, אבל הסדר של בינה הוא התעלות הקסם של הדת שלנו. הסדר נסוב סביב צדק חברתי והאכלתם של מי שאין להם. כמה יופי יש בפשטותה של הנתינה. סיפורו של ערב ליל הסדר הכי חברתי ששמענו עליו...
השנה חגגנו לראשונה סדר פסח של "בינה – תנועה ליהדות חברתית" בהודו.
בינה פועלת לקידום ופיתוח זהות יהודית ותרבות עברית-ישראלית, בדגש על צדק חברתי והעצמה קהילתית בארץ ובעולם.
בינה מפעילה ישיבות חילוניות שהם מרכזי לימוד ועשייה חברתית בתל אביב, ירושלים ובאר שבע וגם מכינה קדם צבאית וגרעיני שנת שירות ונח״ל . בינה מאמינה בשיח סובלני ופתוח ורואה בתרבות היהודית ובציונות מקורות השראה לחיזוק ופיתוח החברה הישראלית כיום.
הגענו להודו כדי לפנות לקהל הישראלי הרב המטייל כאן, ולהציע לו חוויה של לימוד ועשייה חברתית גם במהלך הטיול. הזדמנות ללמוד ולתרום מהאנרגיות הנהדרות שלנו, למטרה מקומית משמעותית.
אנשים רבים מחפשים הזדמנות לתרום ולעשות מעבר דווקא בזמן הטיול – לתת בחזרה למאמא אינדיה הנהדרת שמקבלת אותנו כל כך יפה.
בעיצומן של ההכנות צילום: סיוון צפריר
בסדר שלנו, לצד ההגדה המסורתית מצורפת הגדת "כל המרבה" – תוספות להגדה של בינה.
במהלך הערב קראנו משתי ההגדות, שאלנו שאלות, העלינו על נס את ערך החירות והמעבר מעבדים לבני חורין שמאפשר ומחייב אותנו לראות את האחר, את מי שחלש מאיתנו ולזכור להושיט לו יד. להלן חלק מתוך ההגדה: "ליל הסדר נפתח בקריאה : ״כל דיכפין ייתי ויכול״ ובתרגום חופשי: זו הזמנה לבוא ולאכול איתנו לכל מי שאין לחם בפיו.
ההגדה של בינ"ה צילום: סיוון צפריר
הרב פרופ' יוסף דב סולובייצ'יק, ממנהיגי יהדות ארה"ב, הסביר בקצרה איך ההכרזה הזו היא התמצית של כל ליל הסדר ושל כל היציאה מעבדות לחירות. וכך הוא כותב: "עיקרה של החירות היא השותפות עם האחר. העבד חושב רק על עצמו, ואילו אדם בן חורין יכול לחשוב על האחרים ולשתף עם האחרים. ליל הסדר מסמל את לידתה של קהילת החסד, קהילה שבה העבדים שזה עתה נחלצו מן השעבוד, יצאו מבידודם והתמקדותם המטורפת בעצמם, והצטרפו אל קהילת חסד".
"כל דיכפין ייתי וייכול" (כל מי שרעב – יבוא ויאכל) צילום: סיוון צפריר
בסדר שלנו נכחו כ-100 א.נשים מופלאים שגם לקחו חלק בהכנות לקראת האירוע. אפשר לומר שנוצרה סביב הערב קהילת מטיילים חדורת אנרגיות ומוטיבציה לעזור, להרים ולחגוג פסח באווירה ביתית וחברית והיה מדהים לראות את זה קורה!
א.נשים מופלאים צילום: סיוון צפריר
״שלום אני נעם כהן, בת 23 מגבעת ברנר. נחתתי בהודו מהבית לפני כחודש. החודש האחרון היה מאוד קשה, הייתי צריכה לעכל את כל מה שהולך סביבי. הגעתי לדרמקוט שבוע לפני ליל הסדר. ראיתי שיש שלט גדול בבית של בינה ונזכרתי שעברתי סמינר במסגרת הזו בחטיבה או בתיכון, אני לא ממש זוכרת. הבנתי שמשהו טוב קורה פה. כמה ימים לאחר מכן הגעתי לבית ומור ורוני המדהימות! קיבלו אותי עם חיוך ותה. כביכול פעולות קטנות, אך עבורי זה היה המון. הגעתי להודו עם שותף מהאינטרנט, כמו להגיע לבד. בגדול אני מטיילת לבד ומוצאת אנשים נחמדים מידי פעם לחברה. מור ורוני ישר נתנו לי הרגשה טובה, יש עם מי לדבר, השיחות מעניינות, מלמדות ומצחיקות. האווירה הייתה כל כך טובה. ישר נרשמתי לערב פסח. ביום חמישי ושישי הייתי חלק מקבוצה אדירה של אנשים שהשקיעו ובאו לתרום בהכנות. מור ורוני ניהלו את כל ההכנות והסדר באופן מופלא. התוכן בסדר הזכיר לי את הבית, היה יפייפה. היה לי ולכולנו כיף במחיצתן. הודו זכתה וכך גם אנחנו. חג שמח!״
מוזמנות ומוזמנים לחחגוג איתנו מימונה ישראלית במוצ"ש הבא – .30.4.16 בדרמקוט, דרהמסלה.
וכמו בכל שישי, להצטרף להכנות מ9 בבוקר ולהגיע לקבלת שבת וארוחה צמחונית ב17:30
ושיהיה לכולנו חג חירות שמח ושנעשה עם החירות הזו רק דברים טובים!